ונטו – הר שהוא אגדה
בוקר קם לימינו
ערב רד לשמאלו
פיהק ונרדם בעמקים
על גבו הוא שכב
לא חשב, לא אהב
חרש באפו את השחקים
בימים בהירים
נחילים של דבורים
הקימו כוורת באוזניו
ודגים קטנטנים
אדומים לבנים
החליקו ושטו בעיניו
הוא ענק ביחס לסביבתו ונראה למרחוק עם הפדחת הלבנה שלו בראשו. הוא חורש את השחקים, זה ברור, ובעיקר משוחח עם רוחות המיסטרל. הרבה דבורים רוחשות באוזניו, נחילים שלמים. הן ניזונות משדות הלבנדר, הרוזמרין והטימין שגדלים במורדותיו, בעיקר לימינו, בצדו המזרחי, היכן שהבוקר קם. רק הדגים הם מסיפור אחר.
ההר הקירח
…וגוליבר, הוא בכלל ממוחו הקודח של אהוד מנור ללחן של קובי אשרת.
גולי-גוליבר
איפה גוליבר?
לאן הוא נעלם
היכן הוא מסתתר?
אני משאירה עכשיו את גוליבר לאילנית ואספר כאן על "הענק של פרובנס", הלוא הוא הר ונטו (Mont Ventaux), הנקרא לעתים גם בשם "ההר הקירח". מראה ההר דומיננטי בנוף של חלקים רבים מפרובנס והוא אגדה של הטור דה פראנס. הוא אינו מחזיק בשיא כלשהו, לא של גובה ולא של תלילות, גם לא בעבור רוכבי האופניים. פסגתו מתנשאת לגובה 1912 מ', ויש מעברי הרים במסלול הטור דה פראנס שגבוהים ממנו. אז מדוע, אם ככה, הוא הפך לסמל ולאגדה? אנסה להסביר את זה מזווית המבט של רוכבי האופניים.
אלוהים של השטן
- העלייה שלו מונוטונית. אמנם היא מתונה יחסית אך ארוכה מאוד. היא מתחילה בכפר Bedoin בגובה 300 מ'. כלומר, היא כרוכה בעלייה בגובה בסך 1600 מ'. אין בה הפוגות כגון מישור קצר לנשימה בין העליות ואין לאורכה כמעט אפשרויות לעצירה.
- ונטו הוא הר, כלומר הוא היחיד שהרוכבים מעפילים עד פסגתו.
- מדרונותיו מכוסים בצמחייה צפופה ופסגתו היא סלע גירני חשוף בצבע לבן המחזיר את אור השמש, והרוכבים מרגישים היטב את החום בעת הרכיבה.
- רוחות המיסטרל לעתים קשות ומפריעות לרכיבה.
- ב-1967, במהלך הטור דה פראנס, נהרג הרוכב הבריטי תום סימפסון על ההר, והטראומה הזאת קיבעה את מעמדו של הענק המקומי למעמד של מיתוס.
Roland Barthes, פילוסוף צרפתי ואוהד של מירוצי האופניים, אמר שהר ונטו הוא אלוהים של השטן. חרף הדברים הקשים האלה אנחנו חווינו יום נהדר סביב הענק בעל ההילה המסתורית והדמונית.
הבהלה לזהב הסגול
בטיול לפרובנס עם חברותי יצאנו אל הר ונטו בשביל מטרה אחרת. השארנו את ההעפלה להר לרוכבי האופניים. מראש לא ניסינו, אפילו לא ברנו סניק הזריזה שלנו. קיווינו לזכות במראות האחרונים של פריחת הלבנדר לעונת הקיץ הזאת.
החל מסוף יוני ועד לסוף יולי פורח הלבנדר ברחבי פרובנס ומקשט את צדי הכבישים ואת מסלולי המטיילים. יש המכנים אותו: "הזהב הסגול של פרובנס". השדות הפורחים בסגול מושכים אליהם המוני תיירים. לבנדר ומוצריו הם עניין גדול בפרובנס. לסבר את האוזן – 80% מהתצרוכת העולמית של הלבנדר גדלה בפרובנס.
אם תהיה לכם פעם הזדמנות לטייל בפרובנס ביולי, דעו שזו כנראה יופי של תקופה. בתקופה הזאת ניתן לנסוע במסלולים בין אזורי הגידול. בסוף יוני ובתחילת יולי קורה לעתים ששדה חמניות נוגע בשדה לבנדר וזה מראה מבוקש מאוד.
העונה המאוחרת של הלבנדר
ביולי מתקיימים רוב פסטיבלי התרבות, כמו פסטיבל התאטרון של אביניון. אוגוסט הוא התקופה של המשפחות המטיילות, המון המולה, שפע של חגיגות פולקלור אבל גם מגרשי חניה מלאים וצפיפות באתרים אם לא יודעים להתנהל נכון. הר ונטו הוא אפשרות נפלאה לבריחה מהצפיפות.
אתרי התיירות של האזור מציעים מסלולי נהיגה שונים:
מסלולים ועצות למטיילים בעקבות הלבנדר
בראשית אוגוסט, בעיתוי של קציר הלבנדר, מתקיימים פסטיבלי לבנדר בכמה עיירות באזורי הגידול העיקריים. ב-15 לאוגוסט בכל שנה מתקיימת החגיגה האחרונה. היא נערכת בעיירה Sault שבמורדות המזרחיים של הר ונטו, היכן שהבוקר קם, זוכרים? הסיבה לחגיגה המאוחרת היא ששם, בגובה 700 – 800 מ' מעל פני הים, פריחת הלבנדר מתמשכת אל תוך אוגוסט. אנחנו יצאנו מהארץ ב-8.08, וביום שלמחרת, אחרי שנת לילה טובה, מיהרנו אל הענק כדי להרוויח את זנב העונה.
הקפת ההר
מדרום וגם מצפון להר יש ערוצים יפים, וכפרים עתיקים יושבים על המורדות. ביום טיול להר ונטו אפשר לנסוע אל הפסגה. אני הימרתי על הקפת ההר ועל הפסגה ויתרנו. את הסיבוב שעשינו אפשר לעשות בשני הכיוונים. הכיוון שלנו היה מזרח (משם הגענו), דרום (הכפר Mormoiron + קניון נסק), מערב (הכפר מוניה וחוות הלבנדר ליד Sault) , צפון (הכפר Brantes).
הגענו אל ההר מכיוון מערב, כי שם היה מלוננו, ונסענו תחילה באזור עתיר בכרמים בין רכס הוונטו לרכס הדנטל דה מונמירל (Dentelle de Montmirail) . מדי פעם צץ כפר בין הכרמים והמראה שובה לב. התחנה הראשונה היתה בכפר מורמוירון (Mormoiron) שנבחר מפני שיום השוק השבועי שלו הוא שלישי, היום שבו התרחש טיולנו זה, ורצינו לקנות לראשונה מצרכים לפיקניק בשוק.
התברר שהשוק פצפון. בכפר יש כמה פינות יפות מאוד אבל בהמשך הטיול ביקרנו בכפרים מרשימים ממנו וכמובן גם בשווקים גדולים ויפים. יתרונו הוא באותנטיות שלו ובהיותו ריק מתיירים. בכל טיול צריך אחד כזה. למטיילים עם ילדים כדאי לדעת שיש לידו אגם ופארק חבלים, וכמו כן כמה מסלולי הליכה
קניון נסק – Gorge de la Nesque
המשכנו אל גורג' זה לה נסק (Gorge de la Nesque) – קניון עמוק, מרשים ויפה. נסענו 22 ק"מ בכביש צר המתפתל על צלע ההר לאורך הקניון ולעתים עובר במנהרה החצובה בסלע, מבחן לנו – הנהגות הטירוניות בראשיתו של הטיול שלנו בחו"ל. גם כאן רוכבי האופניים הם מלכי הכביש. תנועת המכוניות מאוד דלילה. יש הרבה מפרצי חניה לעצירה לאורך הכביש.
הכפר מוניה
ביציאה מהקניון החלו לבצבץ השדות הסגולים הראשונים, אבל עד שסיימנו להתלבט האם לעצור או להמשיך הגענו כבר אל הכפר מוניה (Monieux) – כפר עתיק היושב בתלילות על צלע ההר ומשקיף לעמק. טיילנו בכפר, ביקרנו בגלריות ובסטודיו של אמנית. היא קיבלה אותנו בברכה ולחתול שלה לא היה אכפת. בכפר יש הרבה בתים היסטוריים. התרשמנו מהאופן שבו משמרים את העבר.
גילינו מה עושים רוכבי האופניים כשהם מסיימים לרכוב בקניון. הם יושבים תחת ענפי העץ ואוכלים בממסעדת "לה לבנדר". בטריפאדוויזור היא מקבלת ציון מעולה, אבל לנו היו מצרכים לפיקניק. הבטן התחילה לדבר ונסענו לתחנת הדרך הבאה שלנו – חוות הלבנדר – כדי לערוך בה פיקניק. החווה מציעה שטח פיקניק, גינה לימודית, הדרכות בחינם במזקקה, חנות, בית קפה, פעילויות ומסלולי הליכה בשדות. ראשית פרשנו את המצרכים שקנינו במורמוירון.
חוות הלבנדר
באחד השדות התקיימה פעילות למבקרים ולמשפחות שבה מתנסים בקטיף לבנדר במגלים. כיום קוטפים את הלבנדר בקומביין, אבל כאן בחווה הזאת משמרים יפה את ההיסטוריה של הגידול הפרובנסלי המיוחד הזה.
המשתתפים מקבלים שק לבן שלובשים אותו על הגוף וממלאים אותו בפרחים הסגולים. בסיום שוקלים את היבול שנקטף ומשלמים בהתאם. הרעיון זהה לאתרי הקטוף אותי הקיימים בארץ לדובדבנים ופירות אחרים. בדקו היטב באתר האינטרנט של החווה באלו ימים מתקיים קטיף ובאלו ימים מתקיימות סדנאות להכנת סבון או בדנאות אחרות.
מה עוד אפשר לעשות בחווה
בילינו בבית הקפה החביב שמתחת לעץ וכרסמנו עוגיית לבנדר בצד כוס תה, קפה ושוקולה שו. הצטרפנו לסיור שבו מראים את תהליך הזיקוק של הלבנדר מהשדה ועד לתמצית המשמשת את מוצרי הקוסמטיקה, אבל פרשנו מהר כי הוא היה בצרפתית. ביקרנו בגלריה שבה הוצגו הדפסים עם איורים הומוריסטיים המסכמים את החוויה של הר ונטו: רוכבי האופניים, הפסגה הקירחת המיתולוגית, הלבנדר והדבורים. כל הפעילויות הן בחינם, פרט למוצרים בחנות שכולנו בחרנו לעצמנו כמה מהם והשארנו תמורה הולמת לביקורנו.
השלמת ההקפה של ההר
הר הוא לא רק הרהשלמנו את הההקפה של "הענק". יצאנו בבוקר לחפש את הזהב הסגול וזכינו להתוודע אל מרקם החיים סביב ההר: הכפרים, האמנים, רוכבי האופניים, החקלאות המשתנה בין מערב למזרח וגידול הדבורים. כמובן זכינו לנוף מרחיב הלב ולאוויר ההרים, שבאותו יום היה נעים בכל פרובנס אבל עוד יותר בהר. תוכלו לקרוא על המסלול סביב ההר כאן, עם הצעות נוספות לדברים שאפשר לעשות סביבו. |
אני מזמינה אותך להצטרף אל מועדון החברים של קוראי שמתי לב, ואעדכן אותך בסיפורי דרך ונושאים מעניינים שעולים בבלוג.
Facebook Comments