הגענו לטולדו בשעת ערב מאוחרת, חבורה של ארבע חברות, בסופו של מסע ארוך מפורטוגל. הרכב המסורבל שלנו נקלע לסמטאות צרות שלא האמנו שיצלח אותן. סמטה אחת

אני הולכת ברחוב של השוק הישן בשפרעם. פעם עבדו כאן נפח, שען, נגר וקצב. כיום הרחוב שומם ונותרו רק הדלתות הכחולות שעכשיו הן סגורות. אני

המלצות על פינות יפות בבייג'ין ומקומות לבילוי ביום ובלילה. אלה הם כל המקומות שלא חייבים להגיע אליהם, אבל הם אלה שנכנסים ללב והופכים את חווית בביג'ין למשמעותית יותר.

או: מה שגיליתי במסע הגראנד טור שלי בצפון איטליה בימים האלה, כשפרי ההדר מחליף את פירות הקיץ על המדפים בסופרמרקט, נזכרתי בחממת ההדרים של העיירה

החלק הזה של יומן הטיול מתאר את חוף הים של ויק, את חצי האי סנפלסנס ואת סיום הטיול ברקיאוויק. וביחד עם תיאור הימים האחרונים עולה גם עולם האסוציאציות, התחושות, הסערות של מזג האוויר והעוצמות האדירות של "חווית איסלנד".

שבוע לפני הטיול שתוכנן חודשים רבים התברר שלא אוכל לצאת. ההתכתבות עם בני המשפחה המטיילים עוקבת אחר המסלול שעשתה באיסלנד וגם אחר הקושי שבוויתור.

מסיבה לא מוסברת צילמתי את בית 25 ברחוב מריאצקה שוב ושוב. שבועות לאחר שחזרתי מגדנסק זיהיתי אותו בתמונה ישנה במקום מפתיע. זה סיפור בלשי וגם סיפור של ביוגרפיה אישית ושל היסטוריה המשותפת לרבים.

עיירות עתיקות עם שווקים צבעוניים, תריסי עץ בצבע עז על רקע קיר אבן, כוורות דבורים, מטעי פרי, שדות לבנדר, אבטיחים ומלונים, כרמים רחבי ידיים, מונומנטים עתיקים, פסטיבלי תרבות, חגיגות צבעוניות, ריחות, טעמים וצבעים. את כל

זו לא תחילתה של בדיחה. הגנרל והכומר הם הגיבורים הנושאים בנטל עלילתו של הספר גנרל צבא המתים מאת איסמעיל קאדרה, גדול סופריה של אלבניה בדורנו.

גדנסק, – מה יש בה ומי שמע עליה בכלל? מי שבגילי ומעלה בטח זוכר את המרד של תנועת סולידריות שפרץ במספנות של גדנסק בהנהגת לך