משבר הקורונה הביא לעצירה מוחלטת של ענף התיירות ברוב חלקי העולם. היות שהכל עומד על מקומו כעת, זוהי גם הזדמנות ללמוד ולנער מושגים, להבין מה הם אומרים, מהי כוונתם המקורית והאם הם אומרים משהו בשבילנו.
תיירות בת-קיימא, תיירות אחראית ותיירות אקולוגית או אקו-טוריזם, טביעת רגל אקולוגית … מילים מילים שנשמעות זרות ומבלבלות. אם שרדתם אותן, אני מקווה שתישארו אתי בפוסט הזה. מטרתו לעשות סדר ביניהן ולהרחיב קצת בנושא.
אז יאללה, מתחילים:
תיירות בת-קיימא
תיירות בת-קיימא, באנגלית – sustainable tourism, היא יצירת תיירות המתחשבת בסביבה הטבעית והאנושית. הצורך בשמירה על הסביבה מובן למדי. כשמדובר בסביבה האנושית הכוונה להיבטים הכלכליים והתרבותיים של אוכלוסיית המקום, וכן גם לצורכי התיירים.
על פי ארגון התיירות העולמי – UNWTO – פיתוח בר קיימא בתיירות לוקח בחשבון את מלוא ההשפעות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות של החברה, ומתייחס לצורכי המבקרים, התעשייה, הסביבה והקהילות המארחות.
פיתוח תיירות בת-קיימא, מתוך האתר של ארגון התיירות הבינלאומי
תיירות אחראית
המונח "תיירות אחראית", באנגלית – responsible tourism, הוא כמעט זהה ל"תיירות בת-קיימא". השימוש בו נובע מהיותו ידידותי יותר מהמונח "בר-קיימא" שרבים מתקשים להבינו. המונח "תיירות אחראית" אומץ בעיקר על ידי תעשיית התיירות.
תיירות אקולוגית
תיירות אקולוגית, באנגלית – ecotourism, היא סוג מסוים של תיירות בת-קיימא המעודדת את שימור הטבע ועוסקת במסעות לאזורי טבע שבהם הפגיעה התיירותית היא מינימלית, כדי ללמוד ולהעריך את הטבע.
בלוג מאוד מקיף בנושא שאני עוקבת אחריו כבר כמה שנים הוא: Green Global Travel.
יש בו התייחסות גם לאורח חיים אקולוגי וגם למידע בעבור המטייל האקולוגי. הוא מכיל הרבה מידע על יעדי טבע ועל הרפתקאות בטבע, על בעלי החיים ועל סוגיות של שימור. לאוהבי הטבע כדאי להכיר.
ויש עוד בלוגים חזקים שעוסקים בנושא. הנה עוד שניים:
טביעת רגל אקולוגית
טביעת רגל אקולוגית, באנגלית – ecological footprint, היא מדד לביקוש של בני האדם למערכות אקולוגיות. הכוונה לאנשים כפרטים, לקהילות ולחברות מסחריות. לדוגמה, כשאנו קונים מוצר אנו יודעים את מחירו בשקלים. טביעת הרגל האקולוגית היא המחיר האקולוגי.
יש מחיר אקולוגי לכל מוצר שאנו צורכים, ויש מחיר אקולוגי להתנהלות שלנו עצמנו ולקהילה שבה אנו חיים. המונח "טביעת רגל אקולוגית" מתייחס לכל אורחות החיים שלנו, בשגרה ובחופשה. דוגמה שלא הכרתי בעבר מחיי היום יום: מתברר שייצור בשר, ובמיוחד בשר בקר, דורש הרבה משאבים של מים, מזון ושטח. התיירות כוללת את כל התחומים הרלוונטיים לאורחות החיים וגם את הטיסות ואת הנסיעות ברכב למרחקים ארוכים.
רבים מאיתנו נוהגים לקחת לפיקניק כלים חד-פעמיים, לקרוע את הכביש, כי רוד-טריפ זה הכיף של החיים, ולטוס פעמים רבות ככל האפשר, כי השמים פתוחים והמחירים מאפשרים. זה כאמור מה שהיה עד למשבר הקורונה. מכאן והלאה קשה לצפות מה יקרה. כשנוכל להמשיך לטייל זה יהיה בידינו להחליט אם לעשות התאמות לטיולים שלנו, אם לשמור בתודעה את הדברים האלה או להתעלם מהם מתוך הנחה שאנחנו פסיק קטן בעולם.
אני נמנעת מלעסוק ביחידות המידה ובאמצעי ההערכה. אפשר לקרוא על כך יותר בהרחבה במקורות הבאים:
טביעת רגל אקולוגית, מתוך ויקיפדיה בעברית
טביעת רגל אקולוגית, מתוך האתר של מרכז השל לקיימות (גם אתר זה הוא בעברית)
שאלון לבדיקת טביעת הרגל האקולוגית
בעבור אלו מאיתנו שאינם אנשי מדע קל יותר להבין את הנושא על פי שאלונים המעריכים את טביעת הרגל האקולוגית שלנו. ראשית, זה נחמד. שנית, זה מראה לנו מהם התחומים הכלולים בהערכות של טביעת הרגל. חישוב הנקודות בסוף השאלון מספר לנו כמה כדורי ארץ נדרשים אילו כל האנושות הייתה חיה כמונו.
אגלה בסוד שאני צורכת כמה כדורי ארץ, אף על פי שאני מפרידה אשפה, ממעטת להשתמש בכלים חד-פעמיים ונוסעת לבקר את הנכד שלי בתחבורה ציבורית. אני יכולה לומר שימות העולם או להסביר לעצמי שההשפעה שלי אפסית, ואני יכולה להתאמץ לצמצם כדור ארץ אחד או לפחות חלק ממנו. הבחירה בידי.
נדמה לי שהתוצאות ממחישות גם משהו על הפערים העצומים שבין העוני לעושר בעולם ועד כמה אנו בחלק השבע של העולם פריבילגים ומנצלים את משאביו. הרי אם כל האנושות הייתה חיה כמונו הכדור באמת היה נגמר לנו. אני לא מתנצלת על חיי הטובים וזוכרת שיש אנשים עשירים ממני המנצלים הרבה יותר משאבים, אבל זה מעורר מחשבה.
מהי טביעת הרגל האקולוגית שלך, שאלון של מרכז השל לקיימות
מהי טביעת הרגל האקולוגית שלך, שאלון של רשת בתי ספר עמל.
מה נדרש כדי לקיים תיירות אחראית ובת-קיימא
ארגון התיירות הבינלאומי מדגיש את ההשקעה הרבה הנדרשת מהרשויות, יזמי התיירות והכוחות הפוליטיים כדי להגיע לתיאום ולהסכמות אבל גם את החלק הנוגע למודעות של התיירים.
פיתוח תיירותי בר-קיימא מחייב השתתפות מושכלת של כל גורמי העניין הרלוונטיים, כמו גם מנהיגות פוליטית חזקה, על מנת להבטיח השתתפות רחבה ובניית הסכמה. השגת תיירות בת קיימא היא תהליך מתמשך, והיא דורשת ניטור תמידי של השפעות, וכמו כן פעילות מונעת או מתקנת ככל שיידרש.
תיירות בת-קיימא מחייבת את הבטחתה של חוויה משמעותית לתיירים, העלאת המודעות שלהם לסוגיות של קיימות ולקידום סוגים של תיירות בת-קיימא.
והנה דוגמאות לדברים פשוטים שמטיילים ותיירים יכולים לעשות.
עדי בן עזר כתבה: איך לשמור על איכות הסביבה בטיול בשבעה צעדים פשוטים
שתי דוגמאות לפיתוח של תיירות בת-קיימא
case studies
.
1. הדוגמה של הפארק הלאומי צ'ינקווה-טרה
זהו אזור יפהפה בחוף הצפוני מזרחי של איטליה שהכניסה אליו היא בתחבורה ציבורית בלבד. עומס התיירים בעונה מפר את נקודת האיזון הנדרשת הן לקיום שגרת חיים טובה והן לשימור ערכי הטבע של האזור. לקראת 2020 הושק "כרטיס צ'ינקווה-טרה" המאפשר גישה אל התחבורה ואל שבילי ההליכה באזור. הוא נועד כדי לשלוט במספר המבקרים בפארק ולהפנות אותם למלונות המשתמשים בשיטות ירוקות לשימור אנרגיה ומים, לעסקים מקומיים, לסיורים ולמידע על האפשרויות בטבע. לרוע המזל עונת 2020 נקטעה עוד בטרם החלה. ימים יגידו אם האזור הגיע לנקודת האיזון שלו.
Cinque Terre travel, על תיירות בת-קיימא במרחב של הפארק הלאומי
2. הדוגמה של מחוז אלגרבה (Algarve) בדרום פורטוגל
חופי הים המיוחדים של המחוז בדרום פורטוגל מושכים אליהם המוני תיירים, והבעיה הייתה בעבר שעונת התיירות הייתה מרוכזת וקצרה מאוד. הדבר היווה קושי לתושבי האזור המתפרנסים מתיירות. כמו כן, כל התיירים התרכזו בחופים בלבד והאזור שבעומק השטח נותר מקופח.
השקעה שיטתית לפיתוח תיירות יצירתית הצליחה אחרי שנים של פיתוח למתוח את גבולות העונה ולהביא תיירים לאזור אפילו בחורף. התיירים מופנים לגלריות ולחצרותיהם של אנשים יוצרים המציעים להם גם סדנאות. שבילים סומנו בין הכפרים היושבים בעומק היבשה וניתן לצאת לטיולים עצמאיים או מודרכים.
אציין שבכל רחבי פורטוגל מושקעים הרבה מאמצים בפיתוח של תיירות יצירתית ובתיירות בת-קיימא. אני עצמי כתבתי על פיתוח מעניין בכפרי הצפחה במזרח פורטוגל ועל התחדשות של אזור נידח בצפון מזרח פורטוגל.
בתמונות – חופי הים היפים של מחוז אלגרבה
הטיול האטי וחרדת ההחמצה
כדי לבלות בחופי הים היפים של אלגרבה, בערים העתיקות שלחופי הים ובעיירות הקטנות שבקו האחורי, להצטרף לסדנה ולסיור, לבלות בשווקים המקומיים – כל אלה דורשים זמן ומצריכים שהות ארוכה יותר באזור. הציר הזה שבין הרצון לטייל לאט וליהנות מכל הטוב שאזור יכול להציע לנו לבין החרדה שמא נפסיד משהו במקום אחר הוא אם כל הדילמות של המטיילים. לחרדת ההחמצה יש אפילו שם: FOMO – Fear of Missing Out.
כדי ליישב בתוכי בין הקולות האלה אני משתמשת בטכניקה שהפכה אצלי לכלי תכנון לא פחות ממפה וחומר כתוב. אני עוצמת עיניים ומתרכזת, לפעמים ממצמצת, ככה עד שמתחוורת לי התמונה איך הכי נכון לי לראות את הטיול שלי, וכך קרה שעשיתי בשנים האחרונות חיתוכים דרמטיים למדי במסלולי הטיול שלי. ביפן אפילו ויתרתי על טוקיו.
.
ברחבי העולם בלוגרים רבים כותבים על הטיול האטי או מתחזקים קטגוריה של תיירות אחראית. הנה דוגמה של בלוגרית שאני מעריכה מאוד. שיוויה נת מהודו כותבת:
A conscious choice to support local communities and minimize my environmental impact, not just because it’s the need of the hour, but also because it’s a more immersive way to travel
The Shooting Star, הבלוג של שיוויה נת מהודו
.
בתמונות – שוק מלאכות היד בקיוטו, יפן
והנה גם הפוסט שכתבתי על קיוטו
מקורות
אתר שנעזרתי בו להכנת הפוסט וטרם הזכרתי הוא sustainable tourism של רחל דודס, יועצת תיירות קנדית. נעזרתי בו להבנת חלק מהמונחים ולסיפורי המקרה. יש בו עוד סיפורי מקרה רבים.
גם באתר sustainable top 100 אפשר לראות הרבה יעדים בעיקר באירופה אבל גם ברחבי העולם שבהם נעשה פיתוח בר-קיימא מעניין. היזמה הזאת מנוהלת בידי שנים עשר ארגונים שמטרתם לעודד סוגי תיירות שכאלה. בכל שנה נבחרים מאה יעדים או אתרים. מכריזים עליהם ונותנים אותות הערכה בכנס התיירות השנתי הגדול בברלין (ITB Berlin). לצערי הרב לישראל אין שום ייצוג בטופ 100 של אף אחת מהשנים האחרונות.
כמה מילים לסיום
תיירים הם זללני משאבים, אולם תיירות היא גם ברכה. היא מפרנסת רבים, היא מחברת בין תרבויות, היא מרחיבה את הדעת ומהנה מאוד. יש דברים שלא נוותר עליהם כי חלום הוא חלום ואי אפשר להתווכח אתו, אבל אם יש לנו ידע ומודעות החלומות לפעמים משנים צורה. ככה לפחות זה עובד אצלי.
איך זה עובד אצלכם? האם תודעה אחרת משנה לפעמים מסלול? האם חלום משנה צורה בעקבות עקרונות שיש לכם כמטיילים, חוקים שקבעתם לעצמכם או מודעות לעקרונות של קיימות?
אני פה גם בימי הקורונה. מוזמנים לבלות אתי ביחד.
היה לי מעניין לקרוא ולהכיר את המושגים השונים. נראה לי שבבחירה שלך להמשיך לפתח את הבלוג לכיוונים חדשים, לחקור ולכתוב על תיירות מזוית יש הרבה השראה ועידוד לכולנו. כל כך הרבה דברים לא בשליטתנו ובכל זאת כשמחליטים לעשות מעשה כלשהו זה נותן הרגשה טובה. בהצלחה עם הדף החדש בבלוג!
תודה זיוה על פוסט מעניין ומעורר מחשבה. כמוני כמוך, בעד תיירות איטית, משתמשים לא מעט בתחבורה ציבורית בטיולים ועוד,אך תמיד יש עוד הרבה מה לעשות!
כתבה מאוד מעניינת זיוה, עשתה לי סדר בכל המושגים
אני שמחה לשמוע. תודה רבה, סהר 🙂
אני חושבת שמלבד האלמנט הלא-אקולוגי של הטיסה כל הטיולים שלי הם ברי-קיימא : אוכל מקומי, כמה שיותר ספורט על חשבון נסיעה ובעיקר- ניסיון להכיר את התרבות ואת ההווי המקומי מקרוב. מקווה שאני עושה את חלקי בתרומה לסביבה.