מה זאת הקללה הזאת – פרגוסטו – שהאיטלקים לוקחים כל כך ברצינות?
הפרגוסטו – Ferragosto – זהו יום החג החל ב-15.08 באיטליה. הכנסייה הקתולית מייחסת את התאריך הזה לאירוע שבו עלתה מריה, אם ישו, לשמים. המאמינים ברחבי העולם מחויבים בהשתתפות במיסה ובציון המועד, אבל תכלס באיטליה זה יום חג שבו המשפחה מתכנסת לארוחה רצינית או יוצאת למסעדה שהוזמנה חודשים מראש.
סביב כל השבוע הזה אנשים יוצאים לפסטיבלים, לקונצרטים ולאירועים שונים. משפחות וחברים יוצאים לחופשה באגמים, בחופי הים או בהרים. באזורי הפנים של המגף הרבה עסקים סגורים והרחובות שוממים, ואילו חופי ים והאגמים מפוצצים מתיירות חוץ ופנים. בערב של ה-15.08 מתפוצצים המון זיקוקים בשמים ברחבי המגף. זהו חג חשוב, שקודם לו רק הכריסמס.
ולמה כל זה קורה דווקא ביום שבו נאספה מריה אל השמים?
כי ליום הזה יש שורשים עמוקים בחגיגות הקציר שנערכו בתקופה הפגנית. הן התקיימו בסיומה של עונה חקלאית ארוכה ומאומצת, לציון תקופה של מנוחה מהעבודה. השלב הבא בגלגולו של המועד היה כשאוגוסטוס קיסר הכריז בשנת 18 לסה"נ על "החגיגות של אוגוסטוס" – Feriae Augusti – שנמשכו לאורך כל חודש אוגוסט. זה היה המשך ישיר לחגיגות הקציר.
הסוסים שחשבו לתומם שיוכלו לנוח עתה מעבודתם הקשה בשדה עוטרו בזר פרחים ונשלחו למירוצי סוסים ברחבי איטליה כדי לשעשע את ההמון. מכאן התפתחה המסורת של מירוץ הפליו המפורסם בסיינה. הפליו בסיינה הוא מירוץ סוסים שבו מתחרות בינהן השכונות השונות של העיר – הקונטרדות – על הזכיה. הוא מתקיים בשני מועדים, ב-2.07 וב-16.08. המירוץ של ה-16.08 הוא חלק מחגיגות הפרגוסטו.
מטרת החגיגות של אוגוסטוס היתה, מעבר לתעמולה, לרכז את כל החגיגות השונות של ימי הקציר לפרק זמן אחד מוגדר המיועד למנוחה. לראש השמחה הועלתה האלה דיאנה האחראית על מחזור הירח ועל היערות ואתה גם אלים נוספים פחות מוכרים לנו האחראים על עונות השנה (Vertumno), על השדות (Conso) ועל הפוריות (Opi).
דרכים יצירתיות יש למנהיגים לרכוש את לב ההמון והחג קנה לו אחיזה ברחבי ארץ המגף. הכנסייה התלבשה על המועד הזה אולי בניסיון לתרבת קצת את המוני העם העולצים ואת המנהגים הפרועים של תרבות רומא העתיקה, אבל לפי מבחן התוצאה זה לא עזר לה במיוחד. העם דבק בשמחה ובחופש שימי הקיץ האלה מעניקים לו והתוצאה היא חג מוזר במיוחד שיש לו שתי פנים.
הפרגוסטו בתקופה המודרנית
גם מוסוליני, המנהיג הפשיסט ששלט באיטליה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, לא התרגש במיוחד מהכנסייה, והיו לו רעיונות יצירתיים משלו לרכוש את לב ההמון. הוא פצח במיזם של הנחות גדולות לנסיעה ברכבת בימים של אמצע אוגוסט. לאנשים מהמעמדות הנמוכים זו היתה ההזדמנות היחידה לצאת אל יעדי הטבע הנפלאים או לשזוף את עינם בשכיות החמדה התרבותיות של איטליה.
בהמשך התפתחה מסורת של חופשה בחופי הים. במשך שנים היתה החופשה בחופים של רמיני, בחוף הים האדריאטי, כמעט שם נרדף לחופשת הפרגוסטו. אני חושבת שהיום האיטלקים מגוונים. לפני כמה שנים בילינו בדיוק בשבוע הפרגוסטו באגם מג'ורה. אחר כך המשכנו לכמה ימים בעמק אאוסטה. תיירות החוץ בעמק אאוסטה פחות המונית (זה היה איזון נהדר להמוניות באזור האגמים), והיה ברור מעל לכל ספק שהשותפים הרבים שלנו לטיולים באזור הם המוני האיטלקים.
המקורות שלי שבהם למדתי על הפרגוסטו
פרגוסטו מתוך אתר העוסק בהיכרות עם מושגים בשפה האיטלקית
ויש עוד בלי סוף אתרים העוסקים בכך. המשקיעים יוכלו ללמוד על עוד פרטים ואנקדוטות שאני פסחתי עליהם מתוך רצון להתמקד בעיקר.
החופשה שלנו באגם מג'ורה בשבוע הפרגוסטו – כיצד חמקנו מהצפיפות והדוחק
שכרנו דירת נופש צנועה אבל עם המון שיק איטלקי בלב העיירה סטרזה, קרוב למעגן של המעבורות, קרוב לציר הנסיעה למילנו ובמרחק סביר גם מיעדי צפון האגם. הפוסט הזה אינו מתייחס למסלולי טיול ואני רוצה להתמקד בטיפים הקשורים להימנעות מצפיפות, אבל לתשומת הלב של מתכנני הטיולים אזכיר כאן גם את קנטון טיצ'ינו בשוויץ, שלאחדים מיעדיו האטרקטיביים ניתן להגיע מהבסיס בסטרזה או באחת העיירות השכנות. ראו בהמשך בקישורים המצורפים.
ועכשיו לטיפים:
הקפדנו להתחיל את יום הטיול שלנו בשעה מוקדמת יחסית כשנופשים אחרים עדיין מתהפכים במיטה. אין צורך לקום לזריחה. ליעדים קרובים יצאנו בתשע בבוקר ולרחוקים יותר קצת קודם.
דווקא ביום ה-15.08, אולי היום העמוס בשנה, טיילנו באיים הבורומאים המפורסמים, פשוט כי כך הסתדר לנו בתכנית. יצאנו באחת המעבורות הראשונות של הבוקר סביב השעה 9.00 (אולי טיפה קודם. בדקו בקישורים המצורפים בסוף הפוסט. ממרחק השנים אני לא חותמת על השעה אבל זוכרת שהקפדנו לצאת בזמן לדרך). זה היה קל כי ישנו בעיירה.
טיילנו באיזולה בלה – האי היפה עם הגנים המדורגים המרשימים. גם בארמון של משפחת בורומאו ביקרנו. כשסיימנו לבלות באי הרגשנו את העומס המתחיל להצטבר אבל אנחנו כבר היינו ביציאה מהאי. המשכנו לאיזולה מדרה – האי עם הווילה הנאה, הציפורים הצבעוניות ותערוכת המריונטות הנהדרת שבתוך הווילה. האי הזה פחות עמוס. פחות תיירים מבקרים בו.
חזרנו למנוחה בדירה השכורה ולגלידה בסטרזה היפה, ולפנות ערב יצאנו לחגוג ביחד עם האיטלקים במסעדת דייגים באי הדייגים – Isola Pescatori. המקומות הוזמנו יומיים קודם לכן, ובאופן מפתיע נמצא לנו מקום. באתרי אינטרנט שונים כתוב שהאיטלקים מזמינים חודשים מראש, ובאמת כשביקשתי לשמור לנו מקומות ישיבה בחוץ נאמר לי שאלה תפוסים כולם. קצת חששתי מהישיבה בפנים, אבל כשהגענו התברר שהישיבה היא בקומה מוגבהת מעל האגם עם חלון גדול פתוח לנוף, ובסופו של דבר גם היה בהחלט נעים לשבת שם.
שירות המעבורת באגם כבר אינו פעיל בשעות הערב אבל המסעדות שולחות סירות לאסוף את הלקוחות מהחוף, וזה דבר מגניב בפני עצמו. לא פלא שהבת שלי זוכרת את הדג שאכלה באי הדייגים כדג הטעים ביותר שאכלה מימיה.
החג של הדייגים
באי הדייגים חוגגים ב-15.08 חג מקומי. בשעת הערב מתקיימת מיסה בכנסייה באי, ולאחריה מוציאים את פסל הקדושה של הדייגים מהכנסייה ונושאים אותה על כפיים בתהלוכה סביב האי. כשמסתיימת ההקפה של האי מעלים את הגברת על סירה וכל דייגי האי מתמקמים בסירותיהם שקושטו מראש בפרחים ובנורות צבעוניות. כולם יוצאים למשט חגיגי ופרחוני סביב האי.
ישבנו על ספסל מחוץ למסעדה (לאחר שסיימנו לאכול את הדג), כשהבריזה הנעימה של הערב מצננת את חום היום, וצפינו במשט השמח. לא רק הדייגים חגגו במים. המוני ספינות גדולות, כמו המעבורות שמובילות ביום תיירים בין האיים, שטו לפנינו לכל הכיוונים. אגם מג'ורה נראה כמו כיכר דיזינגוף. אם אין שירות מעבורות בשעות האלה – מה זאת התנועה הזאת? אני משערת שאולי אלה קבוצות של חוגגים שהזמינו את הבילוי מראש.
כשחזרנו לחוף של סטרזה לאחר עשר בלילה, הרבה אנשים הלכו מולנו וירדו אל החוף לקראת השעה של מופע הזיקוקים. אבל אנחנו לא בעניין של זיקוקים. מדונה המובלת באלונקה וסירות צבעוניות במים – זה מספיק בשבילנו. חזרנו לדירתנו הקטנה והנעימה.
לסיום – עוד כמה תמונות מהאגמים אורטה ומג'ורה ומה שבינהם.
קישורים מועילים לתכנון חופשה באגם מג'ורה
פרגוסטו באי הדייגים (באיטלקית)
האם תמשיכו אתי לעוד חגיגות קיץ וסתיו? פוסט על פסטיבל ילדים בבוואריה כבר בתהליכי בישול, ומידע על חגיגות סתיו ביעדי האלפים עכשיו כבר מוכן לנרשמים למייל.
זיוה , האיטלקים האלו יודעים להפוך גם קללות לחגיגות 🙂
יצא לנו להיות ב1 במאי באיטליה – לפני כן הזהירו אותי שזה כמו יום כיפור אצלינו, הכל סגור …אפילו חשבתי להחליף טיסה כי זה נפל ביום הנחיתה . בפועל כל איטליה בחוץ .חגיגת תחפושות ,שירים וריקודים, קרנבל ופסטיבל ,שנמשכה 3 ימים. בד"כ אני שומרת מרחק נגיעה מההמון ,אבל היה משהו מדבק בשמחה האיטלקית, והשתלבנו באווירת "המוכרחים להיות שמייח"
יש להם מסורת של חגיגות ואף אחד לא יקח מהם את השיק והשמחה האיטלקית .
יופי של תמונות
תודה על פוסט איטלקי משמח
קראתי בחיוך. באמת עם מיוחד. תודה על הסיפור, טובה. צחקתי על הבוקר.