עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…
בסגוביה הקירות דיברו אלי, ואני מצאתי את עצמי מאוד מופתעת. משהו במרקם ובאופי שלהם יצר לעיר חזות אחרת ממה שהכרתי.
אני כותבת לאנשים:
אני כותבת על המוכר והפחות מוכר, על טבע וסביבה, על אמנות ועל תרבות המקום היכן שאני נמצאת. אשמח אם נבלה כאן ביחד.
בתקווה לחזרה אל השגרה שהכרנו ולטיולים רבים ויפים
כלי נגישות