Uncategorized

תכירו את הרקון החביב שבכניסה לבית. יש לו ביד בקבוק סאקה, המשקה האלכוהולי הלאומי של יפן. הוא נמצא בכניסה לבתים

בעוד כמה ימים אני יוצאת לבייג'ין ואחר כך ליפן. השבוע בבייג'ין יהיה בוודאי מלא בחוויות, בגילויים ובהפתעות, ואולי אף יעשה

בילדותי היינו יוצאים עם אבא ביום הכיפורים לטיול אל הפרדס, לקטוף את ראשוני התפוזים, אלה שרק התחילו לשנות צבע מירוק

הכחול הוא הצבע השמימי ביותר. כשהוא מעמיק, הוא מפתח אלמנט של שלווה. כשהוא גולש למחוזות השחור הוא הופך לעלטה החורגת

השוקו ההיה מרוכז וחם, כמו ששוקו צריך להיות אחרי הליכת בוקר בהרים. ישבנו בספסל ארוך מתחת לפעמונים הכבדים של הפרות.

בין המולת הקיץ לימים של שקט, ובין "בלוג דיי" (כן, כן, יש יום כזה) לשנה חדשה בחרתי לספר על כמה

הרבה פסטיבלים ואירועי פולקלור ראיתי באירופה בשנים האחרונות, אבל פסטיבל שהנושא שלו הוא ילדים עוד לא ראיתי. בגרמניה אוהבים לחגוג,

מה זאת הקללה הזאת – פרגוסטו – שהאיטלקים לוקחים כל כך ברצינות? הפרגוסטו – Ferragosto – זהו יום החג החל

בעבר היו יישובים שלמים שהתמחו במלאכה מסוימת. למשל, הכפר ולברג שבין אביניון לארל, שעליו סיפרתי כבר בעבר, היה כפר של

הוא ממלא את המחשבות שלי בבוקר כשאני קמה. הוא שם גם עם כוס הקפה הראשונה. הוא זז הצדה כשיש לי

השעה שמונה לפי הגרניום ומרפסות העץ אנחנו באלפים. מעל הבתים מזדקרות פסגות. ההרים כאן לא גבוהים באופן יחסי. איך יודעים?