מערכת הרכבות באיטליה מעולה ובאופן שהפתיע אותי לרוב מדייקת בלוח הזמנים.
בעבר טיילתי באיטליה בעיקר ברכב. הפעם טיילתי ברכבות בקו מילנו – ונציה עם פזילות לצדדים, במטרה להכיר כמה מקומות בעלי אופי אחר. אני מטיילת לבד ברכבות ואוטובוסים לפחות פעם בשנה, בכל פעם ליעד אחר. פעמים רבות אני נוסעת גם באוטובוסים. באנגליה ובפורטוגל נסעתי באוטובוסים יותר מאשר ברכבות. כתבתי כמה מילים על האוטובוסים באיטליה בסוף הפוסט. כאמור, הטיול הזה היה ברכבות בלבד.
הנתונים: טיסה למילנו ועשרה ימים נטו.
המטרה העיקרית היתה לראות את הביאנלה בוונציה, וכל השאר היה מבחינתי בונוס. בפוסט הזה אני משתפת בטיפים לנסיעה ברכבות, ותוך כדי כך מספרת גם קצת על כמה יעדים פחות מוכרים.
לפני כן אספר שלא ניסיתי לקרוע את איטליה, והפזילה לצדדים היא בשבילי הכיף הגדול, אבל ברור לי שהשיקולים בטיול ראשון לאזור הם אחרים.
התמונות בפוסט הן מערים ועיירות שהגעתי אליהן ברכבת. על ונציה כתבתי פוסט נפרד.
אלו חברות רכבת פועלות בצפון איטליה?
חברת הרכבת העיקרית היא trenitalia הפועלת בכל רחבי איטליה. החברה מפעילה רכבות מהירות שנקראות Frecciarossa ואזוריות (regional) שנוסעות מרחקי דרך מוגבלים יותר ועוצרות ביותר תחנות בדרך.
בצפון איטליה פועלת גם חברת Ferrovie Nord Milano שמפעילה קווים בלומברדיה, פיימונטה ובקנטון טיצינו השוויצרי. שתי החברות – טרניטליה והחברה המילנזית – חולקות ביחד בחברת הבת Trenord.
בנוסף, ישנה גם חברת Italo המפעילה קווי רכבת מהירה ברחבי איטליה.
מאחר שיש כמה חברות רכבת נח להיעזר בחברות צד שלישי המקושרות למערכות מכירת הכרטיסים של החברות השונות ומשווקות את כולן. על כך בהמשך. אין צורך לזכור את שמות כל החברות. כל הפירוט הזה בא להסביר מדוע האתרים הישירים של החברות פחות שימושיים לנו בטיולים באיטליה ויש עדיפות לסוכנויות כרטיסי הרכבת הגדולות.
הטיפים שלי לטיול רכבות מוצלח באיטליה
1. היתרונות של הרכבות האזוריות
הרכבות האזוריות זולות באופן משמעותי מהמהירות. הן טובות ולא פחות נוחות. המחירים שלהן זולים יחסית ואינם מחייבים קניה מוקדמת. בניסיון הקצר שלי הרכבות האזוריות לא היו מלאות ויכולתי לבחור במקום הנעים והנח לי ביותר. הרכבת המהירה שבה נסעתי היתה מלאה עד אפס מקום והנסיעה בה היתה קצת פחות נוחה, אף כי באמת נסעה מהר, הגיעה מהר ליעד ומילאה את יעודה.
מהסיבות האלה אני נוסעת בעיקר ברכבות האזוריות. זה כלל שמנחה אותי בכל מקום שבו אני מטיילת בתחב"צ, לא רק באיטליה. אני בונה על רכבת מהירה לעתים רחוקות בלבד (לפעמים אין בררה) ואף פעם לא ביום הטיסה כי ההזמנה מראש ביום הטיסה היא בעייתית.
2. הרכבות האזוריות מגיעות למקומות מעניינים
הרכבות האזוריות מובילות לפעמים למקומות נהדרים שלא היינו חושבים עליהם אחרת, וזו סיבה נוספת לכך שאימצתי את דרך הטיול הזאת.
לדוגמה: בחיפוש אחר תחנת עגינה נחמדה ליום הטיול הראשון, מתוך צורך להימנע מנסיעה ישירה ויקרה ממילנו לוונציה, הגעתי לקרמונה. היא אינה בקו של מילנו – ונציה, אבל זה בדיוק העניין, לפזול קצת ימינה ושמאלה.
בקרמונה יש מרכז עתיק קטן ובו נמצא מגדל הפעמונים הגבוה באיטליה. במגדל יש מוזאון מקסים העוסק בנושא הזמן והתפתחות השעונים. הוא נקרא "המוזאון הוורטיקלי" מפני שהתצוגות הן בחדרי המגדל הגבוה. זו עיר עם מסורת עתיקת יומין של ייצור כינורות, ויש בה סדנאות של בוני כינורות ומוזאון בנושא.
העיר חגגה באותו יום שבו הגעתי אליה את פסטיבל הנוגט, וזו היתה פתיחה משמחת לטיול. בפסטיבל היה שוק גדול עם דוכנים עמוסים בנוגט בכל צורותיו וטעמיו. בערב התקיים שחזור של חתונה מהמאה ה-15. באותה חתונה היסטורית הגישו נוגט לאורחים. זהו האזכור ההיסטורי הראשון לנוגט באיטליה, ולכן קרמונה היא "העיר של הנוגט". בכדי שלא לקפח את הכינורות הוצג בימי הפסטיבל בחזית הקתדרלה פסל גדול דמוי נוגט בצורת כינור.
.
כדאי לדעת
אם אינכם רוצים לסטות מן הקו של מילנו ונציה ורק לעצור ללילה בדרך, העצירה המתבקשת היא בוורונה. זה מאוד מוזיל את הנסיעה. ורונה היא עיר מבוקשת בפני עצמה והלינה בה לא זולה. כבר הייתי בה בעבר, אז חיפשתי הפעם מקום אחר.
אפשר גם להחליף רכבת בוורונה מבלי ללון בה. פשוט קונים כרטיס רק עד ורונה, ועם ההגעה קונים כרטיס לוונציה וממשיכים באחת הרכבות הבאות. את העצירה אפשר לנצל לקפה או ארוחה. התרגיל הזה חותך את המחיר מבלי לקנות כרטיס מראש.
3. איפה קונים כרטיסים
בכל תחנות הרכבת יש מכונות כרטיסים אבל הרבה יותר יעיל להיעזר באחת מאפליקציות הרכבת: trainline, omio, raileurope.
הן מכילות את כל חברות הרכבת הפועלות באיטליה ואף חלק מקווי האוטובוס (בדגש על חלק בלבד). הן מציעות מסלולי נסיעה שונים, בשעות שונות ובמגוון מחירים, ונותנות תמונה על שעות הנסיעה הזולות, על משך הנסיעה ועל מספר המעברים הנדרשים. הן גובות אמנם עמלה המצטברת לכדי כמה אירו לטיול אבל המידע שהן מספקות מאפשר חיסכון גדול מזה. מי שיש לו מוטיבציה לחסוך את העמלה יכול להיעזר במידע שהחברות האלה מספקות ואת רכישת הכרטיס לעשות במכונות שבתחנות או מהאתר הישיר של החברה הרלוונטית. אני ויתרתי על כך. השתמשתי כל הטיול ב-Treinline שהיתה לי קלה לשימוש.
4. הכניסות והיציאות בתחנות הרכבת
בשונה מאשר בארץ, ברוב תחנות הרכבת באיטליה אין מחסום בכניסה לתחנה וביציאה ממנה. כרטיס מניר צריך לתקף במכונה הנמצאת ברציף לפני העלייה לרכבת. כרטיס דיגיטלי אין צורך לתקף. הוא הופך להיות תקף באופן אוטומטי בשעה שבה הרכבת יוצאת. זה כתוב בתנאי הכרטיס. פשוט עולים לרכבת וזהו. מערך הבקרה הוא באמצעות מבקרי הכרטיסים בלבד. במילנו דווקא יש כניסה לרציפים. סורקים את הכרטיס הדיגיטלי שקניתם או את הכרטיס מהנייר והשער נפתח.
5. רכישת כרטיסים מרוכזת לכל משתתפי הטיול
לפני השימוש הראשון באפליקציה יש למלא פרטים אישיים ואת אמצעי התשלום. תהליך הקנייה החוזר קל מאוד וקצר בהרבה מזה שבמכונה (המכונה שואלת הרבה שאלות בתהליך הרכישה).
אם יש אתכם נוסעים נוספים ניתן להוסיף גם אותם לעסקה. כלומר, לא כל נוסע צריך לפתוח חשבון. כשמוסיפים נוסע כותבים את גילו או את שנת הלידה והמחיר יהיה בהתאם.
6. שינוי כרטיס
כל כרטיס שקונים הוא לרכבת מסוימת, אבל כשקונים כרטיס דיגיטלי ניתן לשנות את זמן היציאה והיעד עד סמוך למועד הנסיעה. באפליקציית trainline שבה אני משתמשת, יש תפריט "הכרטיס שלי". כשפותחים אותו אפשר לראות את מסלול הנסיעה, וכשמגלגלים עוד קצת למטה יש פונקציה שנקראת: manage ticket. אציין שכלל לא שמתי לב לזה תחילה והייתי בטוחה שזו מגבלה נוקשה, עד ששמתי לב שהכרוז ברכבת מדבר מדי פעם בשבח הכרטיסים הדיגיטלים ומדגיש את יתרון השינוי העצמאי שאינו דורש לגשת למשרד כרטיסים.
60 שניות לפרסומת
איך לשלב גם טבע בטיול?
האם עדיף ברכב או שאפשר גם בתחבורה ציבורית?
האם כדאי לאנשים בגיל הזהב לטייל ברכבות?
איפה כדאי להתמקד בטיול עם הילדים?
אני מזמינה אותכם לדבר אתי. תקבלו עזרה ראשונה ותחליטו אם ברצונכם להזמין שירות של תכנון.
זיוה
ziva.samtilev@gmail.com
7. מסלול נסיעה המכיל כמה מקטעים
יתרון נוסף לאפליקציה:
היא מאפשרת לקנות בפליק מסלול נסיעה שלם המכיל את כל מקטעיו. גם המחיר יוצא זול יותר מאשר כרטיס נפרד לכל מקטע. ראשית, זה חוסך עמלות, אבל החיסכון הוא מעבר לכך. מסייגת רק שיש מלכודת אחת שחשוב לשים לב אליה. ראו בסעיף הבא.
8. זמני המעבר בקונקשנים
במסלולי נסיעה המצריכים החלפת קו חשוב לבדוק את זמני המעבר בין התחנות. אם יש 5 דקות בלבד אל תתפתו לקנות כרטיס גם אם הוא זול. למעשה, כל מעבר שהוא פחות מרבע שעה הוא גבולי. תחנות הרכבת גדולות מאוד ואנחנו לא מכירים אותן. רק לסבר את האוזן, תחנת הרכבת בעיר קטנה ופרובינציאלית כמו קומו יש יותר רציפים מאשר בתחנות תל אביב. לפעמים רכבת עומדת בנקודה מסוימת לאורך הרציף הארוך ולוקח זמן להבין היכן בדיוק היא נמצאת.
9. כרטיסים לא דיגיטליים כגיבוי
למעשה, היתרון היחיד של כרטיס מהמכונה הוא שאינו תלוי בבטריה של הסמרטפון. לפעמים בסוף יום טיול כשאחוז הטעינה נמוך ואין אמצעי טעינה עדיף לקנות כרטיס במכונה. יש לתקף אותו במכונה הנמצאת ברציף לפני העלייה לרכבת.
10. עדכונים בלוח האלקטרוני
בכל תחנת רכבת יש לוח אלקטרוני שמעדכן אם הרכבת יוצאת בזמן ומאיזה רציף היא יוצאת. אם מס הרציף אינו מופיע סימן שזה עדיין לא ודאי ויש להמתין להופעתו בלוח. בדקו את הלוח האלקטרוני שבתחנה גם אם כתוב לכם בכרטיס מספיר הרציף. הלוח בתחנה הוא המעודכן ביותר.
11. התמצאות בתחנה
חשוב להגיע לתחנה הרכבת מוקדם כדי לאפשר זמן התמצאות בתחנה. אם רכבת עומדת כבר ברציף בשעה מוקדמת ניתן לעלות ולהמתין ברכבת אבל יש לוודא היטב שזו אכן הרכבת שלכם. קרה לי שנסעתי פעם בכיוון ההפוך.
12. מתי חשוב לקנות כרטיס מראש
לרכבות המהירות ובמיוחד בטווחים הארוכים, חשוב להזמין כרטיס מראש. הרכבות המהירות של חברת "טרניטליה" נקראות "פרצ'יירוזה", ולחברת "איטלו" יש רק רכבות מהירות. מעבר לכך שזהו חיסכון כספי, לפעמים הן מלאות. בנסיעה שעשיתי עם "איטלו" מויצ'נזה למילנו, הרכבת היתה מלאה עד אפס מקום. קורה שמכירת הכרטיסים לרכבת נעצרת לפני יציאתה, ומי שלא קנה בזמן נשאר ללא כרטיס נסיעה.
בתהליך ההזמנה יש צורך לבחור מקום ישיבה (מה שלא נדרש ברכבות האזוריות).
כשאני מתכננת לעצמי טיול אני מורידה את אפליקציית הרכבת עוד בבית, זמן רב למדי לפני הנסיעה, ועורכת הרבה ניסיונות: מה המחיר מעכשיו לעכשיו, מה קורה אם אני קונה יום קודם, שבוע קודם או חודש לפני המועד. ככה אני מקבלת תמונת מצב ויודעת איך לפעול בהמשך.
13. הנגישות בתחנות
כשיוצאים מהרכבת רוב האנשים ממהרים ליציאה וביניהם גם אנשים עם מזוודות ההולכים עם ההמון. אנחנו מכירים את זה גם מהארץ. כדאי לדעת שברוב התחנות יש מעלית. אם אתם עם מזוודה כדאי לחפש אותן. איטליה הפתיע אותי בגדול גם בקטע הזה. ועדיין למטיילים בתחב"צ כדאי להמעיט בציוד. רצוי לנסוע עם טרולי. מזוודה גדולה מקשה מאוד.
כמה מילים על תחבורה משלימה של אוטובוסים
אני עוסקת כבר כמה שנים ביעוץ למטיילים, וצברתי ניסיון גם בייעוץ שכבר נתתי למטיילות באיטליה אשר העדיפו לטייל בתחבורה ציבורית או שלא יכלו לשכור רכב בגלל גילן הצעיר. ליוויתי ביעוץ מטיילות בעמק אאוסטה ומטיילות באגם גרדה ובדולומיטים. כולן יצאו לטיולים שלהן מבסיס במילנו. ההבדל בין הטיולים שלהן לשלי שהם התמקדו באזורים האלפיניים ובהם יש מידע רב יותר על קווי אוטובוס. זה אולי קצת מפתיע אבל נראה שבאזורי האלפים יש לא מעט מטיילים הנעזרים בתחבורה המקומית ויש היערכות לכך. אולי זו ההשפעה של השכנות באוסטריה ושוויץ שבהן יש מערכות תחבורה מעולות או שהביקוש באזורים אלה לשירותי תיירות גדול יותר.
באזורים רבים באיטליה קשה להשיג מראש את המידע הזה ולדעת האם ניתן לבנות על קווי האוטובוס המקומיים. מטיילים שזמנם בידם יכולים לברר במקום ולהחליט באופן ספונטני לאן לנסוע. בכל אופן, אני טיילתי הפעם ברכבות בלבד. היה לי מידע חלקי גם על אוטובוסים. במאמץ ניתן למצוא ברשת. בבסאנו דל גראפה שהיתי שלושה לילות ויכולתי לנצל יותר את אפשרויות התחבורה, אבל העדפתי להאט קצב. ובנוסף, הרכבות כאמור הפתיעו והיו נוחות מאוד.
אני מקווה שקיבלתם כאן קצת השראה, מוטיבציה וכמה טיפים. ומוזמנים לפנות אלי ליעוץ:
זיוה
ziva.samtilev@gmail.com
Facebook Comments