מרכז סטברוס ניארכוס - כשאלגנטיות, חזון וחדשנות נפגשים
קחו את עצי הזית והחרוב, את שיחי המרווה והאזוב, את הים ואת שקיעות השמש המרהיבות, את המורשת האדירה של יוון הקלאסית, ודמיינו את כל אלה משתלבים בתוך יצירת מופת אדריכלית מודרנית וחדשנית.
על מקדשיה העתיקים של אתונה אין צורך להכביר מילים. הם חלק מכל ביקור בעיר. אבל במדינה המרוסקת כלכלית קשה לצפות למיזמים חדשניים בני זמננו. והנה – הפתעה. בקליתאה (Kalitea), אחת מעיירות הלוויין של אתונה ושכנה של פיראוס, נמצא מרכז תרבות הבנוי כיצירת מופת של ארכיטקטורה בת זמננו. היופי של המקום מתבטא בקווים הנקיים והמדויקים, בתחכום שבפשטות ובמחשבה על קיימות.
הכסף הוא מהקרן של איל הספנות סטברוס ניארכוס ז"ל. התכנון הוא של הארכיטקט הנודע רנצו פיאנו מאיטליה החתום על מבנה מרכז פומפידו בפריז, על תכנון נמל התעופה של אוסקה, על בניין השארד בלונדון ועוד.


להביא את הים
מרכז סטברוס ניארכוס (Stavros Niarchos Foundation Cultural Center) מכיל את האופרה הלאומית של יוון, את הספרייה הלאומית, חללים ציבוריים לתערוכות ולפעילויות בתחום התרבות והחינוך, גן ים תיכוני מיוחד במינו ופארק גדול. כל הקומפלקס הזה יושב במקום שבו היה בעבר הכפר האולימפי, אשר נותר בשיממונו מאז תום האולימפיאדה ב-2004. הקמת המיזם החדש היתה גם הזדמנות לטפל בשטח העזוב. הוא נפתח לציבור באוגוסט 2016, וכחצי שנה לאחר מכן נערך הטקס של העברת הבעלות על המרכז למדינה.
בבואו של האדריכל לתכנן הוא חשב על הים התיכון הן כאלמנט של נוף והן במשמעות התרבותית המגולמת בו, אבל המקום נמצא במרחק מהחוף ועל כן הוא החליט להביא את הים אל המרכז התרבותי. תעלת מים רחבה נכרתה והיא מקשרת בין מרכז התרבות לים.
התעלה היא אלמנט אסתטי מרשים במרחב, ובחודש דצמבר, לקראת חג-המולד, העצים שלאורכה מוארים. האורות משווים לעצים מראה מוזהב. בחודש דצמבר נפתח במקום גם משטח החלקה על קרח היושב על התעלה. מרכז סטברוס ניארכוס הוא אחד המקומות במרחב של אתונה להרגיש בהם את אווירת החג.


גן ים תיכוני
את הביקור שלי במקום כיוונתי ליום שבו מתקיים סיור מודרך באנגלית בפארק. התלבטתי בין הסיור בפארק לבין הסיור שבתוך המבנים, ובסופו של דבר הכרעתי לטובת הסיור בפארק כי הוא מתקיים בשעת אחר הצהרים ומאפשר להישאר לשעת החשכה לראות את המקום בתיאורה המיוחדת של חודש דצמבר. חוץ מזה, הגן הים תיכוני הוא מיוחד במינו. תתכוננו ללכת הרבה כי הגן גדול. במרכז סטברוס ניארכוס מתגאים בהיותו הגן הים-תיכוני הגדול בעולם.
המדריך נתן רקע על הקמת המיזם כולו וסיפר גם על המבנה ועל העקרונות החשובים שהיו בבסיס התכנון. לאחר מכן יצאנו אל הגן. תשומת לב רבה ניתנה לצמחייה הים תיכונית. עץ הזית הוא מקודש בתרבות היוונית. על החרוב סופר שסיפק מזון לצבא הגרמני המורעב בעת הכיבוש של יוון במלחמת העולם השנייה. והיתה עוד פיקנטריה על סגולותיהם של העצים האלה שלנו, הבאים מקרוב, הם מוכרים כל כך. חשיבה רבה הושקעה במערכת של ניקוז מי הגשמים כך שכל טיפה תנוצל והמים לא ילכו לאיבוד. ניתן לראות את אחת מתעלות הניקוז בתמונה.

מינימליזם, אלגנטיות וחשיבה על קיימות
נקודת הגובה הנמוכה של הגן הגן נמצאת במפלס המדרכה שבצד התעלה, ומכאן הגן מטפס במתינות על גבי גבעה מלאכותית אל גג המבנה של הספרייה הלאומית. הוא נחצה על ידי שבילים היוצרים מקטעים החוזרים על עצמם. למעשה זהו גן פשוט מאוד ואפילו חד-גוני מבחינת הרכב הצמחייה. אין בו צמחים יפים הצורכים מים רבים וטיפוח, והוא ממש מנימליסטי ודבק בצמחייה המקומית המותאמת לאקלים. האסתטיקה שלו נוצרת מהקומפוזיציה של החלקות והשבילים ומהפשטות.
פינות ישיבה מודולריות רבות פזורות בגן והן מכילות כיסאות הניתנים להזזה לנוחות המבלים במקום. קטע הגן המטפס על גבי המבנה שומר על הטמפרטורה הנוחה בפנים ומגן מפני שינויי מזג האוויר. ומעל לגג המכוסה בצמחייה וקומפלקס המבנים כולו מרחף מעין משטח גדול שנראה מכל זווית במרחב. המשטח הזה המסוכך על המבנה נושא קולטי שמש המספקים חשמל לצורכי המקום ובו בזמן גם מצל על המבנה ועל המבקרים במרפסת התצפית.

מקום ששייך לקהילה
הגן והפארק הסובב אותו מכילים פונקציות רבות לטובת הקהילה. יש במקום גן מוזיקלי ובו מתקנים המשמיעים צלילים שונים בעת שפועלים בהם ומפעילים אותם. יש מתקנים לילדים העשויים מחומרים טבעיים, גינה קהילתית הגדולה ומסלול ריצה לספורטאים ולחובבים. המבנים עצמם מונגשים במעליות מרווחות. זהו מקום ששייך לבני כל הגילאים. זהו לא מקדש במובן של יראה וחרדת קודש אלא במובן של מקום המשמש את מי שחי סביבו.



תצפית לארבע רוחות השמים
כל השבילים מתכנסים בסוף אל אל גג הספרייה, שממנו יש תצפית נפלאה לכל כיוון. כשעומדים עם הפנים לאתונה רואים את גבעת האקרופוליס ואת גבעת ליקביטוס. המבט אל הים מגלה לפנות ערב שקיעה נהדרת. ולמטה התעלה הגדולה ועליה משטח ההחלקה על הקרח.
קצת פרקטיקה
.הסיורים
סיור באנגלית בפארק מתקיים כל יום חמישי ב-16.00. משך הסיור 60 דקות. הסיור הוא בחינם אולם הוא מוגבל ל-20 משתתפים ולכן יש להירשם בפורמט המיועד לכך באתר.
המפגש ליד מרכז המבקרים שבקצה התעלה (מגיעים מחניה, נכנסים למתחם והוכים עד לקצה התעלה. עוברים בדרך את מבני הספרייה והאופרה וממשיכים האלה.
.
סיור באנגלית במבנה מתקיים מדי יום בשעה 10.00 בבוקר. משך הסיור 90 דקות. הסיור בחינם אולם הוא מוגבל ל-25 משתתפים ועל כן יש להירשם בפורמט המיועד לכך באתר. המפגש בלובי הכניסה שבקומפלקס הבנוי עצמו.
.
אפשר כמובן לבוא לסיור עצמאי בפארק ולהיכנס לבקר בספרייה.
שעות הפתיחה הנוכחיות (מתעדכנות בהתאם לשינויים בין עונות השנה).
הגעה
אפשר להגיע בקו B2 של האוטובוס החשמלי (טרולי) מתחנת Fix הסמוכה לאקרופוליס.
הכי קל להגיע עם השאטל החינמי היוצא מכיכר סינטגמה (Sintagma) סמוך ליציאה לרחוב ארמו (Ermou), מול חנות הספרים הגדולה Public. השאטל יוצא לאורך שעות היום כל חצי שעה. הוא עוצר גם בתחנת Syggrou-Fix של המטרו, אולם לעתים הוא מלא ועל כן כדאי לעלות בסינטגמה. אני ממליצה להתעדכן באתר מהן שעות השאטל. כעת, בדצמבר, זו תקופה עמוסה ומבוקשת. יתכן שבתקופות אחרות יש פחות שאטלים.
.
אני הגעתי עם השאטל, אבל יצא שעליתי אחרונה ונותר לי מקום פנוי אחד. בחזרה מהמרכז לאתונה מצאתי את עצמי עומדת בתור ארוך שהשתרך בתחנת ההסעה כדי לעלות אל השאטל. כשהגיע שאטל והותיר אותי וחלק מהקהל בחוץ נשברתי וניגשתי אל תחנת המוניות הסמוכה לעצור מונית. אבל אני רוצה לציין שבאותה תקופה עדיין סבלתי מבעיה ברגל (גם הסיור לא היה לי קל) ויתכן שמה שנראה לי נצח הוא לא מאוד בעייתי לאחרים. אני לא זוכרת את מחיר המונית המדויק. הוא היה סביב העשרה אירו.


באור ובחושך
בחורף השמש שוקעת מוקדם וכך יצא שהסיור הסתיים רגע לפני החשכה. הספקתי עוד ללכת שוב לכיוון הגן לחוש אותו קצת בלי ההמולה של הקבוצה מסביב, ואיכשהו קרה שבתוך שפע המידע שספגתי וההתלהבות מהמקום שכחתי אפילו לבדוק אם יש תערוכה מעניינת במקום. נכנסתי למבנה הספרייה הגבוה. התרשמתי אבל לא מצאתי את עצמי שם בין קומות הספרים, ונסעתי חזרה. זו שעה מאוד יפה אבל אני ממליצה לבוא מוקדם יותר כדי ליהנות מהפארק ומהגן בשעות האור. אם אתם בוחרים בסיור של יום ה' אחר הצהרים כדאי לבוא לפני הזמן, לערוך ביקור ראשון בגן עוד לפני ראשית הסיור, אולי לבדוק אם יש תערוכה טובה או לשתות קפה במרכז המבקרים, ואז להצטרף לסיור. בפעם הבאה שאבקר באתונה אצטרף לסיור האדריכלי.


מאד מעניין זיוה. רושמת לי לפעם הבאה.
חושבת שבהחלט כדאי. תודה, נועה 🙂