או
איך נולד החלון הצרפתי
לכבוד יום הבסטיליה ערכתי חגיגה צנועה של צבע ואור. החלון בעל הפרופורציה המיוחדת נולד בצרפת מרעיונות איטלקיים וחזר אל ארץ המגף בסיבוב. הוא הגיע גם אלינו. לחובבי העיצוב והשיק מובטחת תצוגת אופנה של חלונות. גם היסטוריה ואמנות יש כאן. בואו נראה איך נולד החלון המיוחד.
מאיפה הכל התחיל
בכל אשמים מלכי צרפת לואי ה-12 ופרנסואה הראשון שיצאו למסעות כיבוש באיטליה בתחילת המאה ה-16. ובעצם אולי היו אלה דוכס מילנו ומלך נפולי שהיו מסוכסכים ביניהם או בכלל אנשי הרנסאנס. במילים פשוטות: בארץ המגף פרח הרנסאנס. ערי המדינה האיטלקיות לא הסתדרו זו עם זו, מה שהביא אותן לידי חולשה מול צבאות זרים. למלכי צרפת תמיד היתה חיבה יתרה למלחמות וגם חיבה לנכסי תרבות. במסעות הכיבוש שלהם באיטליה הם שדדו יצירות אמנות. אבל לא רק יצירות הם הביאו לצרפת אלא גם רעיונות.
טוויסט מודרני לרנסאנס
עקרונות הרנסאנס שמו דגש על פרופורציות, גאומטריה, סימטריה ויסוד החזרה (הפריט החוזר על עצמו פעמים רבות). הרנסאנס התאפיין גם בדינמיות רבה, וכך בתחילת המאה ה-17 פרחו רעיונות חדשים על בסיס עקרונות הרנסאנס. האדריכלים החלו להאריך את החלון במטרה להכניס אל הבית עוד אור. מכאן הדרך היתה קצרה אל הפיכתו לדלת הנפתחת אל מרפסת קטנה.
והנה עוד מרפסות קטנטנות עם חלון, כתם צבע, דקורציה ואור.
די במרפסת קטנה כדי להשקיף על הרחוב. ובאמת, אם נחשוב על זה, לא צריך יותר כלום. אפשר להודות שחלון בגובה דלת עם כנפיים צרות שאינן דורשות מרחב גדול כדי להיפתח – זה רעיון גאוני.
אחר כך השתמשו ברעיון האסתטי היפה והסבו אותו לדלת אל הגן או אל הרחוב.
החלון הסימטרי המאורך נטמע בתרבות ופרח. הוא מופיע בצורתו המקורית כחלון או כפתח למרפסת ולרחוב. התריסים הם כתם צבעוני המקשט את הנוף.
.
רואים אותו בכפר
ורואים אותו בעיר.
החלון הצרפתי מותאם היטב לקיר צר בבניין פינתי בסמטה בעיר.
וברחובות האינסופיים הוא מזכיר את מקורו הרנסאנסי.
החלון הצרפתי הוא אייקון ותבנית קבועה בנוף. הנה הוא בציור קיר על תולדות הקולנוע בקאן.
ומה קרה בינתיים באיטליה?
החלון הרי כבר היה שם ואפשר לומר שזו המצאה הדדית. אבל האיטלקים קיבלו ברכה את החלון הצרפתי, והוא הפך ללהיט באיטליה לא פחות מאשר בארץ מולדתו. הנה כמה "חלונות צרפתיים" באיטליה.
במקומות רבים הן מבלבלות השתיים האלה. אם נתעורר ברחוב בצרפת אנו עלולים לחשוב שזו איטליה, וכשנבלה באיטליה נוכל לדמיין בקלות את צרפת. לדעתי, חרף שמה, הריביירה הצרפתית היא גם קצת איטלקית. הנה תראו את בניין המגורים הזה בניס. אפשר בקלות לחשוב שזו נפולי, לא?
בואו נדמיין רגע את איטליה ואת צרפת במופע האלגנטי יותר שלהן. לאן הגענו?
.
למונקו
החלון הצרפתי פורש כנפיים
כיום יש חלונות צרפתיים בכל מקום. הם מופיעים בניואנסים שונים. גם שיטות הייצור התפתחו. אם שומרים על משהו מעקרונות היסוד עדיין נשמר השיק, כמו למשל בחלון החדר שלי במלון סט רוק בקוסטה ברווה.
יום אחד צעדתי ברחובות תל-אביב ופתאום קפצו מול עיני חלונות צרפתיים. חשבתי שרק באוהאוס יש לנו בעיר הלבנה, אבל העיר הזאת לגמרי אקלקטית.
לסיום – סיפורה של יצירה מעניינת בתולדות האמנות:
מילים של סיום
מאיפה אני יודעת את כל זה
חקרתי בגוגל ומילות החיפוש השונות הובילו אותי לאתרים של עיצוב הבית.
.
עדכון הפוסט
הפוסט נכתב לרגל יום הבסטיליה (14.07) בשנת 2015 ועודכן בתקופת ימי הקורונה של אביב 2020. הוא מדור הפוסטים הראשונים של הבלוג ולכן גם יקר ללבי. זו זכורה לי כתקופה עם המון חדוות יצירה ותקווה על רקע של התמודדות אישית לא קלה שלא כאן המקום לפרטה. מה שחשוב הוא שאני מוצאת משהו משותף בין אז לבין ימי הקורונה אפופי אי-הוודאות, גם אם הנסיבות כל כך שונות. אני מקווה להיאחז ביצירה ובתקווה ומאחלת גם לכם את שני היסודות המרפאים האלה.
וואו, זיוה, איזה פוסט נפלא, כל כך רואים את טביעת היד שלך בו.
תודה מיכל, משמח אותי לדעת שאת מוצאת אותי שם 🙂
ואוווו! פוסט מקסים! והצילומים משו!!♥
תודה, תודה, מיכל.
איזה יופי של חלונות אספת לך במשך הטיולים זיוה! שמחתי לקרוא על מקורו של "החלון הצרפתי"
תודה רבה, ינינה. כמו תמיד, כשמתחילים לחקור נושא רואים אותו בכל מקום. את בטח מכירה את זה.
תודה! איזה פוסט מלבב ומענג!
איזה יופי לשמוע. תודה, הדר 🙂