אלף צורות לאשפה

למיין, למיין, למיין

כמעט כל מי שלן בדירות ביעדים באירופה מכיר את טקס האשפה. במעמד הכניסה לדירה, עוד לפני שפרקתם את החפצים, בעלי המקום מראים את סידורי מיון האשפה. כיום הכניסה היא לרוב "קונטקטלס", ללא קשר עם המארחים, בהוראות מרחוק בלבד. ועדיין אנו צפויים לגלות בדירה פח מרובה תאים או דף הוראות. "טיולי הדירות" האלה לימדו אותי במשך השנים את תרבות ההפרדה הקיימת במערב אירופה. הפנמתי את זה גם כחלק משגרת היום שלי בארץ.
בטיול האחרון התגוררנו כמה ימים בבית מבודד בפאתי הפירנאים הצרפתיים וזכרתי שראיתי בכפר הסמוך מרכז מחזור. בעל הדירה לא התייחס לסוגיית פינוי האשפה, אך תבנית הפעולה שלנו כבר מתוכנתת למיון ושליחה למיחזור.
לאחר פינוי הבית, ביום העזיבה, עצרנו בכניסה לכפר ויצאתי מהרכב עם שני שקים, האחד עם האשפה הרטובה ואחד עם כל היתר, למיון במקום. האיש שאתי חיכה לי ברכב שאסיים את המשימה. 
הלכתי לאורך כל הכפר הלוך ושוב ולא מצאתי את הפינה הזאת שזכרתי בוודאות. כשכמעט התייאשתי החלטתי לצאת מיציאה אחרת של הכפר כדי לחסוך לעצמי את העלייה החלקלקה לרכב בדרך שבה נכנסתי אליו והתקשרתי לאישי שיסע קצת קדימה אל היציאה המדוברת. או אז נגלה בפני לגמרי במקרה מרכז המחזור שאותו זכרתי. המבנה הכיל פחים רבים והיה מקושט בפרחים.
 
ישראלים מספרים לעתים בקבוצות ברחבי הרשת כיצד נסעו הרחק כדי להיפטר מאשפה. בעיני טיולים בחו"ל הם גם הזדמנות להתבונן וללמוד. דווקא צרפת היא לא הכוכב שבראש רשימת המדינות הממחזרות, אבל עובדה שאפילו בה, בכפר הנידח למדי, פינת המחזור מטופחת באופן שלא רואים בארצנו היפה. כמו שאנו נהנים לעתים לראות תוצרת אחרת על מדפי הסופרמרקט ובכלל לגלות הפתעות לא מוכרות, כך גם אתגר האשפה הוא חלק מהטיול.
 
אם אנו מטיילים עם ילדים ויש כללים שקשה לנו לעמוד בהם הייתי הופכת את זה לאתגר, נניח כמו המירוץ למיליון.
מרכז המחזור האסתטי בכפר בצרפת
קוסטה בראווה, ספרד. פחי האשפה הם חלק מעיצוב הגן