איך ממשיכים מהשבר הגדול שפקד אותנו באמצע מאי 2021, בסיומו של חודש הרמדאן, רגע לפני חג השבועות? התרגלנו להתפרצויות של חיזבאללה או חמאס במחזוריות, כל כמה שנים. עצוב שכך אבל אלו הם חיינו כאן.

התפרצות הזעם בתוך מדינת ישראל הפתיעה את רובנו. פשיטת הרגל החברתית באה לנו בפנים בשיא עצמתה. אני נזכרת בתקופות חשוכות בהיסטוריה ותוהה אם הגענו לתחתית של החבית או שיש עוד עומקים שאינם ידועים לנו עדיין.

כעת כבר ברור שאת ההתאוששות מהקורונה והציפייה להתחדשות ולשינוי פוליטי תחליף תקופה מטלטלת של חוסר יציבות. מנקודת מבט שלנו, העוסקים בתיירות, זו נפילת ציפיות גדולה. 

♥

באחד הימים הסוערים של התפרצות הר הגעש הייתי אמורה להצטרף לסיור בנצרת עם מעוז ינון, איש עם חזון שמבין תיירות ועשה כאן דברים גדולים. לעכו לא נשוב בקרוב. עכו ספגה באירועים האלה מכה אנושה. אני מקווה לשיקום מהיר של העסקים ולחזרת האמון ושובם של הסיורים בערים המעניינות האלה. בעת כתיבת השורות האלה האופק לא ברור כלל.

גם תיירות החוץ שעתידה היתה להתחדש בקרוב בוודאי תתעכב והמוני הצליינים לא ישובו במהרה. בשבת שקדמה לאירועים הייתי בסיור בעקבות ישו באזור הכנרת. זה היה סיור מרתק שמטרתו היתה להנגיש לנו, הקהל הישראלי, את סיפורו של ישו ואת החוויה שעוברים מאמיניו בארץ. על החוויות מהסיור הזה כתבתי ממש לאחרונה. 

♥

קיבצתי כאן כמה פוסטים שכתבתי בעבר ונוגעים באופן כלשהו למרקם החיים שלנו כאן בארץ. לאלו בינינו שתוהים כמוני איך ממשיכים מכאן, איך מרגיעים את המצב, איך חוזרים לדבר אלה עם אלה אני מציעה כמה דברים:

את קרן קטקו איילי ראיינתי לפני כמה שנים. ההאתר והבלוג שלה חיים משותפים מרכז כעת אוסף של יוזמות לתמיכה בחיים משותפים. שווה להכיר.

בקבוצת הפייסבוק הרוב המתון יהודים וערבים משוחחים על איך זה קרה, מדוע ואיך ממשיכים מכאן. חשוב במיוחד בעיני להקשיב לחברי הקבוצה הערבים. זה נותן מעט הבנה, גם אם לא קבלה. 

אתר חיים משותפים

קבוצת הרוב המתון