קודם האבנים הגדולות

לקראת הטיול אנו אוספים רעיונות ליעדים שנרצה לבקר בהם ממקורות רבים. אנו מפשפשים באתרי אינטרנט, בקבוצות הפייסבוק, בבלוגים ובאינסטגרם. אנחנו רושמים המלצות של מכרים ולפעמים קונים ספר שנכתב על היעד. הרעיונות נאספים ברשימות שהולכות ומתארכות והופכות למגילות.

ומה עושים עכשיו? לשבץ במפה ולמדוד מרחקים זה חשוב, אך גם אחרי שנעשה את כל זה, זו עדיין אינה תכנית טיול שניתן ליישם. נוכל לממש את הרשימות במלואן רק אם נעבור לגור ביעד של הטיול.

.

השיטה שלי

מטופשת ככל שתיראה, אך לגמרי אמתית ועובדת לי מצוין:

אני עוצמת את העיניים, מתרכזת וחושבת מה הכי הייתי רוצה לראות ולעשות. מה מכל הרשימות עושה לי טוב, מה מעורר בי איזה ניצוץ, מה מעורר בי את הדמיון ומה הכי מעניין אותי.

אני מסמנת את האבנים הגדולות, כלומר את מה ששרד את תרגילי המחשבה שלי. האבנים האלה הופכות לעוגנים של הטיול. 

כשנסעתי לטיול חוזר בפורטוגל ידעתי שהאבן הגדולה שלי היא שהות ממושכת באחד מכפרי הצפחה של פורטוגל. זה היה החלום. הייתי בהם בביקור קצר בטיול קודם, ומאז נוצר בי הרצון פשוט להיות שם. מאותו הרגע זה הכתיב למעשה את כל הטיול. בחרתי כפר לשהות בו, ויכולתי להתמקד ברעיונות לטיולים קצרים באזור שלו, לקבוע את מספר ימי השהות שם ולתכנן את יתרת הימים. האפשרויות הצטמצמו. ידעתי שאני רוצה לראות את ליסבון וזה עוגן חשוב, ומכאן שנותר רק עוד לבחון מה ניתן לעשות בדרך בין "הכפר שלי" לליסבון.

זה נשמע כל כך פשוט שזה לא יאמן, אבל זה לא פשוט לביצוע ורבים מאוד מתקשים בזה. יש כאלה שמבקשים בקשה אבסורדית בקבוצות הפייסבוק שיערכו להם את סדר העדיפויות, ובלשון הטיולית העכשווית "שיעזרו להם לתעדף". 

מה שעומד מאחורי הרעיון הוא שאין אתרים מוסכמים ורק אנחנו יודעים מה חשוב בעינינו ומה פחות.