איך יראה היום שאחרי הקורונה, זו שאלת השאלות שמעסיקה את כולנו. ניתן לשער שהשגרה תחזור באופן הדרגתי, אטי להכאיב אבל בסופו של דבר תחזור. לעומת זאת, כיצד יראה עולם התיירות – איש אינו יודע. מכל קצוות הענף מדברים על כך שהוא ישנה את פניו. אבל באיזה אופן הוא ישתנה – את זה קשה לנבא. לפיכך, גם אני לא אתנבא. אני יכולה לומר רק מה הייתי רוצה שיקרה ולהפנות למקורות מעניינים שקראתי או כאלה שאני לומדת מהם.

אני הייתי רוצה לראות תיירות המהווה חלק מרכזי בהבראה של הכלכלה העולמית אבל באופן שאינו מנקר עיניים. הייתי רוצה לראות יותר סקרנות לסביבה ופחות מיקוד ב"חיים הטובים". הייתי רוצה שהמשבר יצמיח תיירות בת-קיימא (או מקיימת) הרואה את עצמה מחויבת הן לשימור הטבע והן לאנשים ולקהילות באזורי התיירות.

אומרים שמשבר הקורונה הביא לנו את ההזדמנות הגדולה לעצור ולחשוב, אבל אני לא בוטחת בהבטחה הזאת. הזיכרון האנושי הרי קצר ויש גם כוחות כלכליים חזקים בעלי אינטרסים שקשה לרסן ולעצור. ובכל זאת אין חוק שאוסר על התקווה ויש משהו מבורך בנאיביות. חלקיק קטנטן מהאחריות הכוללת על עתיד העולם הוא באחריות האישית של כל אחד מאיתנו. 

חדשות, מאמרים, פרסומים, ראיונות

בנוסף לפוסטים שיעלו מעת לעת העליתי כאן כמה המלצות לקריאה ועדכונים מהימים האלה.

13.11.05 – חדשות תעופה ותיירות

כתבות בכל ערוצי העיתונות והתקשורת מספרות על ההיערכות בנתב"ג ועל חברות תעופה שעומדות לחדש פעילות בתקופה הקרובה. עם זאת, אנו עוד רחוקים מחידוש ממשי של תיירות בינלאומית. על פי מחקר של ארגון התיירות העולמי כל מדינות העולם סגרו את שעריהן באמצעות מגבלות בווריאציות שונות, אשר מונעות כניסת תיירים. כלומר, גם אם יתחדשו חלק מקווי הטיסה אין לנו כעת היכן לטייל. הכיוון שמסתמן כעת לשלב הראשון של חידוש התיירות הוא באמצעות "בועות תנועה" – הסכמים למעבר בטוח בין מדינות קרובות שהתחלואה בהן נמוכה. הראשונות ליישם את המודל הן המדינות הבלטיות: אסטוניה, לטביה וליטא. מגיעים בכיוון זה מתקיימים בין אוסטרליה וניו זילנד. יש דיווחים על מגעים בין סלובקיה, צ'כיה, אוסטריה וגרמניה. ומה שהכי חשוב בשבילנו הם המגעים של ישראל עם יוון וקפריסין ליישום של מודל כזה.

פתיחת השמים – תכנון היציאה מהסגר – מסמך של המרכז למחקר מדיני

.

תירות בעידן שאחרי הקורונה

מיכל בן ארי מנור (מגזין-בלוג רואה עולם) ערכה ריאיון מרתק עם דר' אסנת ברושי חן, מומחית להתמודדות עם משברים בתחום התיירות ולפיתוח תיירות יצירתית. הראיון עוסק בשאלת "היום שאחרי" ושם דגש על חדשנות, על יצירתיות ועל התפיסה של התיירות בת-הקיימא. לשמחתי עלו בו כיוונים שמאוד מדברים אל לבי.

ריאיון שערכה מיכל בן ארי מנור עם דר' אסנת חן ברושי 

.

תיירות אחרת

הרבה רעיונות לטיולים בישראל, תיירות יצירתית בארץ ובעולם

אני ממליצה לעקוב אחר הבלוג של עינת הרשקו – אלטר נע טיבה – העוסק באופן מאוד יצירתי בתיירות אחרת בארץ ובעולם. עינת שמה דגש על מסלולים צדדיים ואתרים פחות מוכרים בישראל ומחוצה לה, ומספרת על תהליכי בהויה האורבנית באמצעות התבונות על אמנות הרחוב. בנוסף, היא כותבת על "מגדלי השן" – התיירות בראייה אקדמית.

אלטר נע טיבה

.

בין מזרח למערב

הדף הזה אמנם עוסק במה שיהיה אחרי שתחלוף מגפת הקורונה, אבל כשאני קוראת משהו מעניין מנקודת מבט יוצאת דופן על התמודדות עם המגפה, אני שמחה לשתף. אורית מצא שגב (בלוג היפנית הקטנה) כתבה על הבדלים בין המזרח למערב בהתמודדות עם הקורונה מנקודת מבט שונה. בפוסט שכתבה אין ולו דבר אחד עם אפידמיולוגיה וגם לא עם גרפים אקספוננציאלים, אלא רק עם דרכי חשיבה שונות.

קורונה בין מזרח ומערב

פוסטים שכתבתי לאחרונה מתוך קשר ישיר או עקיף לנושא של תיירות בת-קיימא

תרבות מקומית - מבחר פוסטים מהבלוג

כשאנחנו מתענינים בתרבות המקומית אנו עוזרים לשמר אותה. בביקור במוזיאון מקומי המספר את סיפור האזור אנו הקהל של הסיפור. כשאנחנו יוצאים לסיור או משתתפים בסדנה אנו חווים חוויה, לומדים משהו חדש וזוכים למפגש אנושי. המדריכים שלנו מקבלים תחושה של ערך לעשייה שלהם וכמובן גם שכר. יש משהו מאוד הדדי בפעילויות האלה. זהו הצד החברתי והאנושי שבתפיסה של התיירות בת-הקיימא.

יש לנו פלנטה נהדרת