חוויות שהרווחתי

חבל טרנסילבניה, רומניה

טיול בתחבורה ציבורית ברומניה דורש תכנון ומודעות גבוהה ללוח הזמנים ולאפשרויות, אבל למי שפתוח להרפתקה ההנאה מובטחת. זה טיול של "סלואו טוריזם" שלחווית הרכבת בו יש חלק משמעותי. אל מול חלון הרכבת הראש מתרוקן ממחשבות ומתפנה להתבוננות. ברכבת ברומניה חוויתי חוויה של סרט ישן בשחור לבן. הרכבת עצרה בכפר או עיירה, אנשים ירדו ממנה וחצו את המסילה (ללא מנהרה תת-קרקעית כמקובל היום). מישהו מהכפר הגיע לקבל את פני הבאים. כולם נופפו בידיהם והתחבקו. נהג הקטר המתין שהאחרונים יסיימו לחצות את המסילה והמשיך בדרכו.

יצאתי לסיור ביער לצפות בדובים בסביבת מחייתם הטבעית. לו הייתי מטיילת עם רכב באזור בוודאי הייתי מפספסת את החוויה הזאת. הגעתי אליה מפני שחיפשתי סיורים מעניינים שיוצאים מברשוב שהיתה הבסיס שלי לחמישה לילות. ביליתי בערים הצבעוניות בעלות העבר הגרמני-סקסוני: ברשוב, סיגישוארה וסיביו. ביקרתי בטירת בראן, במבצר רשנוב ובכנסיות המבוצרות בכפרים פרז'מר ובירטן.

השם "כנסייה מבוצרת" אולי לא נשמע סקסי, אבל הוא מגלם תופעה ייחודית לאזור. הביצורים האלה נבנו להגנה על האיכרים הפשוטים, והם נמצאים במרכזי הכפרים. הכנסייה המבוצרת של פרז'מר הממה אותי. סביב הכנסייה – חדרים על חדרים, כולם ממוספרים, לכל אחת ממשפחות הכפר.

הגעתי לעוד כמה מקומות יפים בטבע ובמרחב הכפרי ואפשר לקרוא על כך בבלוג. תכלס, אם אתם רוצים לטייל באופן דומה אני אדע להגיד לכם מתי צריך להזמין מראש ומתי זה לא נחוץ, מה הסיפור של האוטובוסים ואיזה קווי אוטובוס יעודיים יש לתיירים בעונת התיירות.

על התרבות הסקסונית בטרנסילבניה, על חווית הצפייה בדובים בטבע ועל יתר חוויות הטיול שלי כתבתי כאן ואתם מוזמנים לקרוא.