
מתחת לאדמה ומעליה סביב קניון ארדש
במרחב שסביב קניון ארדש מתקיים עולם שלם מתחת לאדמה: ציורי המערות העתיקים בעולם, נטיפים וזקיפים במערות גדולות היכולות לשמש אולם שמחות. ומעל לאדמה – שייט קייקים סוער, שווקים ועיירות מקסימות.

מאיפה את לוסי ומה מעשייך בצרפת?
על הורינו המשותפים ועל הממצאים המופלאים בחבל דורדון בצרפת בנקיקים ובחגווי הסלע חיו אבותינו הקדמונים. הם צדו לצורכיהם והתמודדו עם סכנות. האם הם התפללו? האם

הושטת יד היא מחווה חברית. מדוע הפסקנו לתת יד ולרקוד במעגלים?
כשהסתיימה ההצבעה באו"ם על סיום המנדט הבריטי וחלוקת הארץ לשתי מדינות, בכ"ט בנובמבר, יצאו תושבי הארץ היהודים לרחובות ופרצו בהורה סוערת. לכבוד המועד שכמעט ונשכח

דברים שרואים משם לא רואים מכאן – ביקור בסטודיו של אחמד כנעאן
שבת עם האמן אחמד כנעאן סיפור שיירה של גמלים היתה יורדת בלילות פעמיים בשבוע מכפרי הדרוזים בכרמל ועוברת מאחורי הצריף שלנו. הפעמונים של

חיים משותפים – ראיון עם קרן קטקו איילי
ראיון עם קרן קטקו איילי – פעילה חברתית הפסיפס הרב-גוני של החברה הישראלית עשוי להיות מרהיב ומיוחד במינו אם נדע כיצד לחיות ביחד. קרן קטקו איילי

הארי פוטר בפורטוגל – על מנהגי הסטודנטים באוניברסיטה של קוימברה
יש ערים שיש בהן גם אוניברסיטה, נניח כמו תל אביב או ירושלים, ויש ערים שחיות בסימביוזה עם האוניברסיטה שלהן. העיר היא האוניברסיטה, והאוניברסיטה היא העיר. הזהות של העיר קשורה כבחבלי לידה לשורשים האוניברסיטאיים ולהוויה הסטודנטיאלית. ולסטודנטים בקוימברה יש הווי ומנהגים מיוחדים במינם.

רכבת העמק – כמו אגדה על חילזון ענק
התחנה של "רכבת העמק" בתל שמאם (כיום כפר יהושוע) "נולדתי במרחביה. כשהרכבת היתה עולה מעפולה לכיוון מרחביה היא נסעה מאוד לאט כי התקשתה בעלייה. עלינו

ברכת המטיילים וההולכים בדרכים
…עגבניות, מלפפונים, גם בצל סגול צריך, שנה טובה – שנה טובה, תפוחי אדמה, גזר, ענבים מתוקים של סוף העונה, דבש, שוקולד, נראה מה יש במחלקת

כאן מדברים מירנדז' – על חבל ארץ בצפון מזרח פורטוגל
בצפון מזרח פורטוגל, על גדת נהר הדואורו, נמצאת העיירה מירנדה דו דואורו. הנהר שלרגליה מתחתר בפיתולים ויוצר קניון מרשים. במירנדה ובכפרים שסביבה מדברים בשפה יחודית שהתפתחה על רקע בידודו של האזור. האזור משתקם ומתפתח לאחר שנים קשות.

הענק של פרובנס
ונטו הוא הר מיתולוגי בהיסטוריה של הטור דה פראנס. בהקפה של ההר ביקרנו בכפרים הרריים, בשדות לבנדר, בחדרי סטודיו של אמנים, נסענו לאורך ערוצים כמוקים ונשמנו אוויר הרים

פרובנס בארבעה קולות
שמחת הקיץ בסתיו נעים והרחובות שקטים, עונת החורף שייכת לתושבים המקומיים, והאביב הוא בוודאי העונה היפה מכול. אבל אין כמו שמחת הקיץ, החיים העולצים תחת

שתי דירות, הרבה מדרגות, כרטיס אחד חכם והופעה אחת על זמנית
הפוסט הפעם בגוון יותר מעשי. אני מספרת בו על הדירות שבהן לנו באמסטרדם ומחוצה לה, על התחבורה הציבורית ועל קולדפליי אחד שאותו נסענו לראות בערב קיץ הולנדי.