עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…
החלק הזה של יומן הטיול מתאר את חוף הים של ויק, את חצי האי סנפלסנס ואת סיום הטיול ברקיאוויק. וביחד עם תיאור הימים האחרונים עולה גם עולם האסוציאציות, התחושות, הסערות של מזג האוויר והעוצמות האדירות של "חווית איסלנד".
שבוע לפני הטיול שתוכנן חודשים רבים התברר שלא אוכל לצאת. ההתכתבות עם בני המשפחה המטיילים עוקבת אחר המסלול שעשתה באיסלנד וגם אחר הקושי שבוויתור.
איסלנד מעולם לא היתה החלום שלי. יש שם נופי בראשית אבל באיטליה יש אנשים וביפן גם, וזה יותר מעניין, חשבתי. ולמרות זאת, כשמישהו שם בפני מחסום ואומר לי "לשם לא תיסעי", זה גורם לי לרצון אדיר להתגבר עליו.
אני כותבת לאנשים:
אני כותבת על המוכר והפחות מוכר. יש לי גם טיפים, ולפעמים הם לא רעים בכלל.
שווה להישאר, לא?
ההרשמה כאן. תמיד אפשר גם לבטלה.