עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…
הימים האלה שבין פסח ליום העצמאות דרך ימי הזיכרון השונים הם תקופה מיוחדת. יש שמנסים לשרטט קו בין חירות לתקומה.
מחשבות לקראת חופשה ברומא. הרבה מאוצרות הרנסאנס נוצרו על גבם וחשבונם של המאמינים. אפיפיורי הרנסאנס בגדו באמונם. לפעמים גם לשליחי
התחנה של "רכבת העמק" בתל שמאם (כיום כפר יהושוע) "נולדתי במרחביה. כשהרכבת היתה עולה מעפולה לכיוון מרחביה היא נסעה מאוד
בצפון מזרח פורטוגל, על גדת נהר הדואורו, נמצאת העיירה מירנדה דו דואורו. הנהר שלרגליה מתחתר בפיתולים ויוצר קניון מרשים. במירנדה
כמו ציור הולנד כבשה אותי. היא כל כך ציורית. לפעמים היא ורמיר ולפעמים ון גוך. במוזיאון ון גוך רואים היטב
על במת העולם איים וחצאי איים הופכים את קו החוף של הריביירה למעניין. המטוס שהביא אותנו מנתב"ג נחת בשדה התעופה
סיפור על דבקות בערכים וסולידריות חברתית סיפור הצלתם של יהודי אלבניה הוא מיוחד במינו, מעורר השראה וכמה מחשבות על חברה
כשאומרים "פירנצה" אני שומעת ציוץ של ציפור קטנה אצלי בלב. הגנים מדרום לנהר הארנו מתעוררים מתרדמת החורף והחצרות העתיקות של
לכבוד האביב – סיפורים על עציצים מימיה של המלכה המצרית חתשפסות ועד עציצי הוינטג' שבתמונה. אני משוגעת על עציצים. אין כמעט
בסטודיו שמעבר לפינת הכנסייה עבד צייר בשם הירונימוס ון אקן (Hieronymus van Aken), וכשהיה לצייר בעל שם החל לחתום בשם
על נשים בעתות משבר סיפור אחד הוא היסטורי שברבות הימים הפך להרואי. הסיפור האחר בדוי מתחילתו ועד סופו אך מבטא
לבלוגרית יש חברות בלוגריות. לקראת חנוכה חברנו יחד שלוש בלוגריות לנושא משותף, מה שנקרא בשפת הבלוגרים: "בלוג הופ". בחרנו לשפוך
פנס הרחוב – גיבור ספרותי ואסתטימי היה בודד יותר – פנס הרחוב בקצה השכונה או מדליק הפנסים?ומה מספר העיצוב של
ראש השנה הוא יום ההולדת לעולם ולאדם. שמתי לב חוגג עם שתי יצירות אמנות עתיקות על בריאת העולם ועל בני
אני כותבת לאנשים:
אני כותבת על המוכר והפחות מוכר. יש לי גם טיפים, ולפעמים הם לא רעים בכלל.
שווה להישאר, לא?
ההרשמה כאן. תמיד אפשר גם לבטלה.
כלי נגישות