פורטוגל מפתחת את התיירות במדינה בהתמדה. פרויקט ייחודי המתפתח לאורך נהרות, במדרונות ההרים ובשטחי ביצות הוא מסלולי גלריות העץ המאפשרים גישה אל הטבע ובו בזמן שומרים עליו.

סלט יווני בין פסגות נישאות, כפרים מסורתיים, ערים מעניינות, עדרים בדרכים, הפתעות, גילויים והרבה גבינת פטה.

שבוע באזור האגמים בסוף האביב וראשית הקיץ היה חוויה של שלווה ויופי ללא סוף. הפוסט מביא מידע על המסלולים שהלכתי בהם ועל אפשרויות רבות נוספות.

הוא הכי מרכזי אבל אינו מוכר,
אפשר לעשות בו בטן גב אבל הוא מתאים גם לחופשה בעיר,
יש לו ארבע עונות כי הוא לא רק "עוד אי" אלא גם מרכז מוניציפלי, אוניברסיטאי, רפואי ותרבותי.
ביליתי בו שלוש יממות נפלאות

איך פועלת מערכת התחבורה הציבורית באנגליה? איך משלמים, איך מתכננים והאם זה משתלם?

בטיול בקנטריסייד של צפון אנגליה נראה כאילו אלוהים מפזר כבשים במרחבי האחו הירוק. מים זורמים בכל מקום. הגנים האנגליים הם מעשה אמנות. ובכל פינה ניכרת המורשת האנגלית שהטביעה חותם ענק על העולם שלנו.

בדרך מטולוז לברצלונה גילינו חבל ארץ שיש בו הכול: נוף הרים, נהרות, אגמים, הרבה מערות ומבצרים עתיקים אפופי מסתורין.

רוחות מיסטרל, סנטונים, ציקדות וכל מה שיש רק בפרובנס.

בקצה היער, מעל גגות וצמרות, יושבת עיר וצופה על השדות – שדותיו של עמק יזרעאל. פעם הייתי מגיעה אליה ברגל במעלה יער בלפור, כמעט כמו

בתי מלון לחרקים מציעים בית חם לחרקים שאנו חפצים ביקרם לצורכי האבקה והדברה ביולוגית. בגנים ובפארקים באירופה הם משמשים אלמנט פיסולי בגן.

סיור בין יצרני מזון וחקלאים בציפורי ובעמק יזרעאל מפגיש עם סיפורים אישיים ועשייה חדשנית הנוגעת במחקר ובאקולוגיה.

ביקרתי בהרבה כפרים עתיקים בשנים האחרונות אבל רק בכפר פאלס בקוסטה בראווה מצאתי משהו מדהים מהעולם הישן שלא ראיתי בשום מקום אחר.