הי,

שמי זיוה רענן.

כל טיול הוא מסע מסקרן. אני שמה לב לפרטים, מתפעלת מיופי ומפשטות, מתעניינת באמנות, במנהגים ובמסורות מקומיות, וכותבת לעתים גם על נושאים הקשורים בקיימות.

עם השנים נוספה לבלוג גם מטרה שימושית:

אני לומדת על אפשרויות התחבורה הציבורית ביעדים השונים כדי לעודד את המתעניינים לטייל בדרך זו. 

וטיפה יותר בהרחבה

פתחתי את שמתי לב כדי לבטא את עצמי. טיולים בשבילי זה עולם גדול שאפשר לספר עליו באלף צורות. 

חשוב לי לראות את מה שטיפה מעבר לחזיתות הבתים היפות בכיכר העיר, וכשאני כותבת אני מנסה להביא סיפור מעניין ולפעמים לעורר מחשבה. אני מאמינה שכיום המידע על חופשות וטיולים רב ונגיש לציבור, והערך ש"הכתיבה הבלוגית" יכולה להביא הוא בכתיבה האישית ובמשהו שמעבר לפרטים הטכניים.

אני כותבת על נקודת המבט האישית שלי. אני מטיילת במקומות "רגילים" אבל לפעמים יוצאת לשביל צדדי כדי למצוא את הסיפור המעניין. 

אני אמא לשלוש בנות ששתיים מהן כבר פרחו מהקן והצעירה היא חיילת. במשך כמה שנים טיילנו כמשפחה וגם היום אני מטיילת לפעמים עם בן הזוג אבל מוצאת את עצמי מטיילת גם בהרכבים אחרים ולאחרונה גם לבד. בטיולים האלה שאינם עם בן הזוג טיילתי לא פעם בתחבורה ציבורית. עוד כשטיילנו כמשפחה התנסינו בתחבורה הציבורית של אנגליה היות שחששנו מהנהיגה בצד שמאל. כשטיילתי עם אחת הבנות שלי התלבטתי אם לשכור רכב והחלטתי לוותר, אבל לא ויתרנו על יציאה אל המרחבים הפתוחים. המסלולים שלנו היו בטבע במרחב שבין עיירות וכפרים עתיקים בריביירה הצרפתית. כשטיול הצטרף לטיול הבנתי שזה נושא לכתוב עליו.

כשעלה הרעיון להנגיש את אפשרויות הטיול בתחבורה ציבורית זה התחבר לי גם לנושא הסביבתי. התחבורה הציבורית היא חלופה ירוקה, היא מאפשרת עצמאות ופותחת עולמות לכל אלו שמכל מיני סיבות אינם רוצים או אינם יכולים לשכור רכב. 

אם הגעת עד לפה אני מציעה לך לקרוא את הפוסט: למה לטייל בתחבורה ציבורית.

אני מקווה שתרגישו כאן בנח וששמתי לב יהפוך לכם לבית שאליו חוזרים מדי פעם למלא מצברים או לקבל מענה לצרכים.

השתכנעת ששווה להישאר כאן?
אני מזמינה אותך להצטרף לרשימת התפוצה של הבלוג.