עלי ועל שמתי לב

 זיכרון

אני ילדה. יושבת בבית ההורים בקיבוץ. אמא מסדרת אגרטל פרחים. על השולחן ענף עץ אורן וגרברה אדומה אחת. אמא חושבת שטוב לגרברות בגינה ולכן קטפה רק אחת. אמא מסדרת את ענף האורן באגרטל, מייצבת אותו בזווית הנכונה, אחר כך מוסיפה את כתם הצבע של הגרברה. באווירת הפשטות הזאת אני גדלתי, ועד היום היא זו שמדברת אלי יותר מכול.

למה אני כותבת בלוג ומה המטרה שלו?

שמי זיוה רענן. פתחתי את שמתי לב כדי לבטא את עצמי. זה מוזר בהתחשב בעובדה שזהו בלוג טיולים בעיקרו. טיולים בשבילי זה עולם גדול שאפשר לספר עליו באלף צורות. האמביציה שלי היא להצליח לספר סיפור מעניין בצד מידע שימושי.

ולמה לספר סיפור? כדי שיהיה לך יותר מעניין, כדי שיהיה לי מעניין לכתוב, כדי לראות את מה שטיפה מעבר לחזיתות הבתים היפות בכיכר העיר ולפעמים כדי לעורר מחשבה. אני מאמינה שכיום המידע על חופשות וטיולים רב ונגיש לציבור, והערך ש"הכתיבה הבלוגית" יכולה להביא הוא במשהו שמעבר לפרטים הטכניים.

אני כותבת על נקודת המבט האישית שלי. אני מטיילת במקומות "רגילים" אבל לפעמים יוצאת לשביל צדדי כדי למצוא את הסיפור המעניין. לפעמים משלימה את הסיפור במחקר אינטרנטי כדי לדעת עוד או לדייק. לפעמים מתהפכת בלילה במיטה כי מנקרת בי מחשבה הקשורה בניסוח טוב, בהגשת נושא או ברעיון חדש. הכתיבה היא אתגר נפלא ואני נהנית ממנו מאוד. מקווה שזה הדדי 🙂

חשוב לי שתדעו

את הבלוג פתחתי ב-2015 בפלטפורמה החינמית של גוגל – Blogger. באביב 2017 העברתי את הבלוג לפלטפורמת וורדפרס. התגובות הרבות שאני מקבלת לא שרדו את המעבר, וזאת הסיבה שהפוסטים הישנים ריקים מתגובות. גם אתם מוזמנים בחום להגיב ולהיות פעילים, גם אם אינכם מרגישים עדיין שייכות להוויה של שמתי לב ולחבורת המגיבים הקבועים. מבטיחה להגיב במאור פנים. נסו ותראו 🙂

   

אלו הם הנושאים שאני מרגישה בהם בבית ומרבה לספר עליהם

מסורות של קהילות: חגיגות מקומיות, אזורים שמדברים בהם בשפות נשכחות ופיסות היסטוריה קטנות, אנשים וקהילות בישראל ובעולם.

תיירות אקולוגית: שימור הסביבה, תמיכה בכלכלה המקומית, מקומות מחוץ למסלול השחוק ומסלולים קלים ללא מנוע (ברגל, באופניים, בקייק).

אומנות ואמנות: שימור מלאכות מסורתיות, יוצרים ואמנים, תערוכות בגלריות ובמוזיאונים.

עולם הבלוגים: על Travel Blogs ו-Travel  Writing באנגלית ובעברית. פתחתי אינדקס של טרוול בלוגס בעברית, בתקווה שישמש רבים.

 

רגע לפני המשך המסע כאן בבלוג – האם תרצו לדעת מה הן התכניות שלי ל-2019?

תודה רבה על ההתעניינות. שנמשיך הלאה ביחד?